גלאון
הצריף הראשון בגל-און | |||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||
מחוז | הדרום | ||||||||
מועצה אזורית | יואב | ||||||||
גובה ממוצע[1] | 199 מטר | ||||||||
תאריך ייסוד | 1946 | ||||||||
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||
סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||
מוצא המייסדים | פולין | ||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |||||||||
- אוכלוסייה | 728 תושבים | ||||||||
| |||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 | ||||||||
http://www.galon.org.il |
גַּלְ-אוֹן הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. ממוקם כ-7 קילומטר צפונית מזרחית לקריית גת, על כביש 353 מזבדיאל לשריגים. נמצא כ-200 מטר[3] מעל פני הים ליד נחל גוברין, שהוא יובל של נחל לכיש. שייך למועצה אזורית יואב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרעיני המייסדים עלו מפולין בראשית 1939, ביניהם גרעין מהעיירה קוסטופיל וסביבתה שבחבל ווהלין (היום במערב אוקראינה) ישבו באופן זמני בגבעת מיכאל ליד נס ציונה, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע, בנס ציונה עבדו חברי הקיבוץ בפרדסי הסביבה של איכרי נס ציונה ובסלילת כבישים. מצבם הכלכלי היה בכי רע. במוצאי יום הכיפורים ה'תש"ז, 5-6 באוקטובר 1946, עלה על הקרקע ליד קיבוץ גת, במסגרת 11 הנקודות בנגב שעלו על הקרקע באותו יום.
במלחמת העצמאות, ב-14 ביולי 1948, הדפו מגיני הקיבוץ הגיבורים התקפה גדולה של הצבא המצרי וכפריי הסביבה בגבורה יוצאת דופן וגרמו לתוקפים אבדות כבדות. בסוף אוקטובר 1948, מספר ימים לאחר מבצע יואב, שימש הקיבוץ בסיס יציאה לכוחות צה"ל, שכבשו את בית ג'יברין. מאוחר יותר, בשנת 1949, הוקם באותו אזור קיבוץ בית גוברין. עקב המצב הביטחוני ביישוב המבודד, מאז העלייה על הקרקע, חלק מהאמהות והילדים של הקיבוץ נותר בנס ציונה, עד לאחר תום מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה, סבלו אנשי הקיבוץ בנס ציונה מאיומים מצד הכפר הערבי הסמוך סרפנד אל חרב שהיה ממזרחו. היום יושבת בשטח הכפר השכונה יד אליעזר. חברי המשק בנו משוריין סנדביץ' המכונה ה"בובלה" משילדת רכב שקנו מערבי ברמלה. במסגריית הקיבוץ הרכיבו את המשוריין משכבות של פח עבה-עץ-ושוב פח עבה (ומכאן כינויו "סנדביץ'"). משוריין זה השתתף בקרבות במלחמת העצמאות ונמצא כיום במרכז הקיבוץ.
לאחר קום המדינה קלט הקיבוץ גרעינים מארצות הברית, ישראל ואורוגוואי.
חדר האוכל בקיבוץ נבנה בשני שלבים: את הראשון תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין ואת השני האדריכל חיליק ערד. בשלב השני בחר ערד לשלב במבנה יצירת אמנות (קיר קרמיקה אמנותי של משה סעידי) שתדגיש את צורת הפתחים המיוחדת שקבע בדופן הצפון-מזרחית של האולם.
נוסף לענפי החקלאות כמו שלחין, פלחה, רפת ופרדס, הוקם בקיבוץ בשנים הראשונות מפעל לייצור פטישים, שנסגר כעבור שנים. מפעל מאווררים שנרכש ברמלה, מאווררי גל-און, היה למקור פרנסה חשוב למשק. המפעל נסגר לאחר שהשוק הוצף במאווררים זולים מסין. כיום, אין תעשייה בקיבוץ וישנה הפרדה בין המשק לקהילה. בשנת 1991 התקיימה בקיבוץ התערוכה החקלאית אגרומשוב הראשונה. ב-2018 הוקם מחדש קן גל-און של תנועת השומר הצעיר. באוקטובר 2018 הוקמה בקיבוץ שלוחה של מכינת נחשון.
בשנת 2020, נפתחה לציבור מצודת גל-און - מבצר כנעני מהמאה ה-12 לפנה"ס שהתגלה בסמוך לקיבוץ.[4]
-
חדר האוכל
-
אולם חדר האוכל
-
מגדל הסילו במשק
-
רצועה ירוקה בין בתי הקיבוץ
-
בית הנצחה וארכיון ולצדו תבליט אמנותי שיצרה בתיה לישנסקי
-
שרידי משוריין ה"בובלה" מוצגים על גג מקלט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של גלאון
- אבשלום קור, "באופן מילולי: הדיפת המתקפה המצרית על קיבוץ גלאון והוואדי האדום"(הקישור אינו פעיל), מתאריך 21.3.2010.
- הקמת 11 יישובים חדשים בנגב: בניה, קדמה, גלאון, שובל, משמר הנגב, תקומה, בארי, כפר דרום, נבטים וחצרים. יומני כרמל 1946 (התחלה 2:20)
- אורי משגב, הניצחון המזהיר של קיבוץ גלאון על המצרים נשכח כלא היה, באתר הארץ, 16 במרץ 2018
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גלאון, באתר 'חלון אחורי', 1 בספטמבר 2021
- גלאון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמודים 223-224
- ^ A 12th century Canaanite fortress excavated near Gal On opens to public, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
|
11 הנקודות | |
---|---|
|