גיורא מרטונוביץ'
 | |
| לידה |
1 בספטמבר 1950 (בן 74) משמר העמק, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| מספר צאצאים |
3 |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1973–2003 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים מבצע אנטבה מבצע ליטני  מבצע שלום הגליל האינתיפאדה הראשונה  המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה השנייה | |
  | |
גיורא מרטונוביץ' (נולד ב-1 בספטמבר 1950) הוא נוירולוג ישראלי ולשעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרטונוביץ' נולד בקיבוץ משמר העמק וגדל ברמת גן. למד רפואה במסגרת העתודה האקדמית בוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, מחזור ג' 1968–1975) עבר קורס חובשים תוך כדי שירות מילואים במהלך הלימודים, שירת כחובש במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים בה שירת בבית חולים שדה 294 שהיה בשדה התעופה פאיד, ממערב לתעלת סואץ.
הוא חזר לשירות סדיר ב-1975, בוגר המחזור הראשון של רופאים שעברו קורס קצינים בבה"ד 1. החל את שירותו כרופא גדודי בחטיבת גולני, שם שובץ בגדוד 51. כרופא של גדוד 51 השתתף מרטונוביץ' כרופא-לוחם במבצע אנטבה[1], ולאחר מכן עבר לחטיבת הצנחנים. הוא שימש בתפקיד הרופא הגדודי של גדוד הנח"ל המוצנח, ובמסגרתו עבר קורס צניחה. בהמשך שירת כרופא היחידתי של סיירת מטכ"ל, השתתף במבצעי היחידה ולחם איתה בקרב "המיוערת" במלחמת של"ג. לאחר מכן עבר לשמש כרופא של עוצבת האש במערב ביירות. במקביל לשירותו הצבאי התמחה בנוירולוגיה בבית חולים שיבא.
היה מפקד הרפואה הפיקודי בפיקוד הדרום וסגן קצין הרפואה הראשי. עמד בראש המשלחת הראשונה של חיל הרפואה לטורקיה לאחר רעידת האדמה ב-1999. בעל תואר שני במנהל ציבורי בהרווארד, ובוגר המכללה לביטחון לאומי. היה מנהל תוכנית הניסוי לבדיקת החיסון לאנתרקס בקרב חיילי צה"ל. היה יו"ר הוועדה הבין-משרדית לקביעת תקן לצלילה במי הים עבור צוללני חיל הים. התמנה לתפקיד קצין הרפואה הראשי בדרגת תת-אלוף[2] וכיהן בתפקידו עד 2003 כולל בתקופת האינתיפאדה השנייה, יציאת צה"ל מדרום לבנון ובתקופת חומת מגן.
ד"ר מרטונוביץ' היה מעורב בנושאים בעלי הד ציבורי נרחב: ניסויים בבעלי חיים במסגרת קורסי החייאה לרופאים צבאיים,[3] נושא הצלילות במימי נחל הקישון וועדת שמגר, וניסוי החיסון לאנתרקס. הוא היה המייסד והעורך הראשון של עיתון "הרפואה הצבאית" וממשיך לשמש חבר מערכת בעיתון.[4]
לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כדירקטור חיצוני בחברת ווידמד. העוסקת בפיתוח אלגוריתמים לעיבוד וניתוח אותות ביו-רפואיים לצורך אבחון הפרעות פיזיולוגיות בנשימה, שינה וקרדיולוגיה. כמו כן כיהן כדירקטור חיצוני בחברת סינופסיס העוסקת באספקת שירותים רפואיים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרטונוביץ' נשוי לזהבה ולזוג שלוש בנות. אחיו הוא ההמטולוג אורי מרטינוביץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיורא מרטונוביץ' באתר חיל הרפואה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ איתן הבר, ישעיהו בן-פורת, זאב שיף, מבצע אנטבה, טיסה 139, תל אביב, 1991, עמוד 390.
- ^ בן כספית, בגלל המלחמה ההיא: אודי אדם שובר שתיקה ומדבר על לבנון, באתר nrg, 1 ביוני 2012.
- ^ בג"ץ 9374/02 "תנו לחיות לחיות" נ' תת-אלוף ד"ר גיורא מרטינוביץ', ניתן ב־27 במרץ 2003
- ^ מערכת הרפואה הצבאית. אתר ההסתדרות הרפואית בישראל
| קציני רפואה ראשיים (קרפ"ר) | |
|---|---|
|