לדלג לתוכן

גיורא ירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיורא ירון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה אוגוסט 1948 (בן 76)
מְנָרָה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה יישומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט דב פרוהמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות נשיונל סמיקונדקטור עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיורא ירון (נולד באוגוסט 1948) הוא מנהל ישראלי, יזם ואיש עסקים, שכיהן גם כיושב ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב. בהיותו דוקטור לפיזיקה, רשם שישה פטנטים ופרסם מעל עשרים מאמרים מדעיים.

גיורא ירון נולד בקיבוץ מנרה לפרופסור דן ירון, ממקימי המחלקה לכלכלה בפקולטה לחקלאות.[1] ולגיזה ירון, מורה. גדל עד גיל 3 בקיבוץ מנרה, שהוריו היו ממייסדיו. במשך 3 שנים נוספות גדל בקיבוץ קריית ענבים, ואחר כך עברה המשפחה לרחובות. בצבא שירת כמפקד פלוגה בגדוד 12 (ברק) של גולני, לאחר שסיים קורס קצינים בהצטיינות.[2]
בעל תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה,[3] ותואר שלישי בפיזיקה יישומית מהאוניברסיטה העברית. המנחה שלו בעבודת הדוקטורט היה פרופסור דב פרוהמן.[4] בבתר-דוקטורט עסק בהשפעת קרינה גרעינית על מכשירים אלקטרוניים במעבדות המחקר והפיתוח של חברת "יוז איירקראפט" באירוויין, קליפורניה.[5]

בעת שהותו בארצות הברית נפלה לידיו כתבה בשבועון אמריקני על תוכנית של חברת השבבים "נשיונל סמיקונדקטור" להקים מעבדת מחקר ופיתוח בישראל. ירון פנה לחברה והציע את שירותיו והחל לעבוד תחילה במטה החברה, בסנטה קלרה, בעמק הסיליקון.[6] בינתיים הוקמה המעבדה בהרצליה פיתוח בשנת 1978, בידי צבי סוחה. בעת שעבד במטה החברה קידם גם את הרעיון להקים מפעל ייצור בישראל ויחד עם קבוצת מהנדסים ישראלים גיבש תוכנית מפורטת, אך ביוני 1981, בעקבות האטה כלכלית בארצות הברית הקפיאה החברה את התוכנית להקמת המפעל. לאחר פנייה לנשיא החברה צ'ארלי ספורק, במרץ 1983 התקבל אישור לתוכנית. בינתיים פרש צבי סוחה מניהול המעבדה בישראל וב-1982 מונה גיורא ירון גם למנהל מרכז הפיתוח בהרצליה.[6] שטח מתאים להקמת המפעל אותר בעיירת הפיתוח מגדל העמק.[7] לאחר שלוש שנות הקמה נחנך המפעל בספטמבר 1986.[8] בשלב הראשון השקעו כ-50 מיליון דולר בהקמת המפעל,[9] בהמשך הוקמו חדרים נקיים נוספים,[10] ובסך הכל כ-120 מיליון דולר עד שנת 1992.[5]

המפעל החל לייצר בשנת 1987 והעסיק כ-300 עובדים.[11] בין מוצריו היו שבבים שפתחו בישראל.[12] סמוך למפעל הקים גם תאגיד KLA מפעל משלו, המייצר מערכות בקרת תהליכים וניהול תפוקה עבור תעשיית המוליכים למחצה.[13]

החל מסוף שנות ה-80 נקלע חברת האם בארצות הברית לקשיים והחלה בפיטורים, שתחילה לא פגעו בפעילות בישראל.[5] בשנת 1990 החלה בצמצומים גם בישראל ופיטרה עשרות עובדים.[14] וגם מפעל הייצור היה בסכנת סגירה.[5] גיורא ירון החל לחפש שותפים אסטרטגיים שירכשו את המפעל. בין השאר גייס את ג'ק טראמל מייסד חברת המחשבים "קומודור"[15], את משפחת פדרמן וחברת אל-אופ[16] ואת ממשלת ישראל[17]. המנכ"ל חדש שמונה לחברת האם בארצות הברית טען שהוא פועל בניגוד עניינים ובמרץ 1992 התבקש להתפטר מתפקידו.[5][18] השליטה במפעל נמכרה לבסוף לחברה לישראל והוא החל לפעול בשם טאואר סמיקונדקטור.

ביולי 1992 מונה לנשיא ומנכ"ל חברת הדפוס הדיגיטלי אינדיגו מנס ציונה,[19] וב־1994 הוביל אותה להנפקה בנאסד"ק לפי שווי שוק של 3.3 מיליארד דולר. אולם פרש שנה אחר כך, עקב חילוקי דעות עם יושב ראש החברה והמייסד שלה בני לנדא[20]. אחר כך החל לפעול כיזם סדרתי והיה מעורב הקמה של עשרות חברות טכנולוגיה[21].

בשנת 2023 היה פעיל בגיבוש פשרה בתחום השינויים במערכת המשפט ברפורמה המשפטית בישראל.[22]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירון היה נשוי לצילה שהייתה אספנית אמנות ומעצבת פנים, ממנה התאלמן ב-2024, ואב לשלוש בנות. מתגורר בקיסריה.

אחיו של גיורא ירון, סגן איתמר ירון (1953-1973) נהרג במלחמת יום הכיפורים, במהלך הקרב על כיבוש החרמון, בעת ניסיון לחלץ פצוע מהמחלקה עליה פיקד. על מעשהו זה קיבל את עיטור העוז.[23] החברה איתמר מדיקל, שהקים ירון, קרויה על שמו של אחיו איתמר.

אח נוסף, ד"ר אורי ירון (נולד ב-1961) כיהן כסגן נשיא בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, כנשיא של חברת ביוסנס וובסטר ומשנת 2022 מכהן כיו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה הפתוחה.

חברות שהקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1995 – קומסיס – פיתחה שבבים לתמיכה בתקשורת נתונים דור רביעי בתקן WiMAX למכשירי קצה.
  • 1997 – איתמר מדיקל – עוסקת בפיתוח ושיווק מכשור רפואי לאבחון הפרעות נשימה בשינה, ולאבחון מוקדם של טרשת עורקים. מכשיר הדגל של החברה, הנקרא WatchPAT, מאפשר לבצע בדיקת אבחון ביתית
  • 1998 – פנטקום – פיתחה מוצר המשפר את איכות העברת הנתונים על גבי סיבים אופטיים (הקים יחד עם בני שניידר, רמי תמיר, ויובל שחר).
  • 1999 – פי-קיוב – שפיתחה טכנולוגיה לניהול תעבורת נתונים באינטרנט (הקים יחד עם בני שניידר ורמי תמיר).
  • 2000 – אקסנט – פיתחה פתרונות אחסון מידע בשרתים, והיה ליושב ראש ומנכ"ל שלה.
  • 2005 – קומרנט – פיתחה טכנולוגיה לוירטואליזציה של מרכזי מידע ממוחשבים (הקים יחד עם בני שניידר, רמי תמיר ומשה בר).
  • 2010 – קווילט – פיתחה טכנולוגיה המקלה על חברות הסלולר להעביר שידורי וידאו וטלוויזיה אל מכשירי הקצה, בכך שהיא מפחיתה את העומס על הרשת (הקים יחד עם אלון מאור, יובל שחר ודן סחר).
  • סיראג'בית תוכנה המשמש כקבלן משנה של פרויקטים בתחום הפיתוח בהייטק. החברה פועלת ללא כוונות רווח מעסיקה בדואים בלבד ירון ואשתו הם המשקיעים הראשונים בחברה (שהקים יחד עם ג'יהאד אל-סאנע, סארה אבו כף, יוסף אל-סאנע, חאדר אלשייך וסמדר נהב).[24]

ירון היה מעורב באקזיטים בסכום מצטבר של למעלה מ-5 מיליארד דולר:

  • חלק מקומסיס נמכר לקונקסנט ב-1996 והחלק האחר נמכר לטקסס אינסטרומנטס ב-2005. סכום שתי העסקאות יחד עמד על כ-60 מיליון דולר. ב-2010 נמכרה החברה לאינטל במחיר הפסד.[25]
  • פנטקום נמכרה לסיסקו ב-118 מיליון דולר (1999).
  • פי-קיוב נמכרה לסיסקו ב-200 מיליון דולר (2004).
  • מרקורי, בה ירון היה יושב ראש הדירקטוריון באותה עת, נמכרה ל-היולט פקארד ב-4.5 מיליארד דולר (2006).[26]
  • קומרנט נמכרה לרד האט בכ-115 מיליון דולר (2009).
  • הייפרוויז, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי והתגוננות מפני תוכנות זדוניות בשלב מוקדם, נמכרה לצ'קפוינט בעשרות מיליוני דולרים (2015).
  • איתמר מדיקל נמכרה תמורת 538 מיליון דולר ל-ZOLL Medical היפנית (2021).

תפקידים בכירים בעבר ובהווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 קיבל תואר עמית כבוד מהאוניברסיטה העברית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לזכרו של דן ירון, באתר האוניברסיטה העברית
  2. ^ תקופת שירותכם תהיה גורלית לישראל, על המשמר, 3 באפריל 1968
  3. ^ במדע החומרים (מספר 138), מעריב, 18 ביוני 1975
  4. ^ ד־ר פרומן: זה מצער', מעריב, 10 באפריל 1992
  5. ^ 1 2 3 4 5 עמוס לבב, ניפגע בפעולת חילוץ, מעריב, 10 באפריל 1992
  6. ^ 1 2 תמר גיא, מגדל עמק הסיליקון, מעריב, 3 באוקטובר 1986, המשך
  7. ^ ישעיהו פורת, מפעל לייצור מעגלים משולבים מהמתקדמים בעולם, מעריב, 15 במאי 1983
  8. ^ פאיז עבאס, מפעל חדש של נשינל סמיקונדקטור נחנך במגדל העמק, חדשות, 30 בספטמבר 1986
  9. ^ מאיר הראובני, נשלמת התקנת מפעל לייצור מעגלים משולבים במגדל העמק, מעריב, 29 במאי 1986
  10. ^ נשיונל םמיקונדקטור מגדילה היקף השקעותיה בישראל, מעריב, 20 באוגוסט 1990
  11. ^ חברת נשיונל סמיקונדקטור הינה מהמובילות בעולם בנושאי מיקרומחשבים ורכיבים מתוחכמים. במפעל במגדל העמק מפתחים ומיצרים את הרכיבים המתוחכמים ביותר של חברת האם שמושבה בקליפורניה - ארה"ב. מפעלנו המונה כיום למעלה מ־270 עובדים, כל העיר, 29 ביולי 1988
  12. ^ חברת נשיונל סמיקונדקטור ישראל הציגה אתמול שלושה שבבי מחשב שפיתחה, מעריב, 5 ביוני 1990
  13. ^ קלא חברה למיכשור (ישראל) - למפעל עתיר ידע במגדל העמק דרושים, חדשות, 5 בפברואר 1988
  14. ^ נשיונל סמי־קונדקטור מפטרת עשרות עובדים, מעריב, 30 באוגוסט 1991
  15. ^ מו"מ: טומיל יהיה שותף בנשיונל סמיקונדקטור, חדשות, 19 במרץ 1992
  16. ^ נווית זומר, אל אופ תרכוש מניות נשיונל סמי־קונדקטור, חדשות, 28 ביוני 1992
  17. ^ אורי גינוסר, הערכות בענף האלקטרוניקה: נשיונל סמיקונדקטור ייסגר אם הממשלה לא תתערב, מעריב, 30 במרץ 1992
  18. ^ נווית זומר, שינויים בהנהלת מפעל נשיונר סמיקונדקטור: קרבי ימונה למנכ"ל - גיורא ירון, המנכ"ל הקודם, התבקש להתפטר. נציג החברה־האם: אין החלטה על סגירת המפעל, חדשות, 30 במרץ 1992
  19. ^ נווית זומר, גיורא יוון לנשיא אינדיגו, חדשות, 31 ביולי 1992
  20. ^ גתית פנקס, ‏"אמרו לי שבני לנדא לא ייתן לי לנהל. זה לא קרה. העבודה איתו הייתה מהנה", באתר גלובס, 2 בפברואר 2006
  21. ^ דיאנה בחור ניר ומאיר אורבך, גיורא ירון: הד"ר שהפך משכיר עשיר למוביל של שורת אקזיטים, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2021דיאנה בחור ניר ומאיר אורבך, גיורא ירון: הד"ר שהפך משכיר עשיר למוביל של שורת אקזיטים, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2021
  22. ^ טובה צימוקי, התגברות ברוב של 65, תיקו בוועדה לבחירת שופטים: המתווה שלוין מכנה "פריצת דרך", באתר ynet, 8 במרץ 2023
  23. ^ גיורא ירון, גיורא ירון מ'איתמר' מספר על אחיו - "פצע עמוק נפער במשפחתנו", באתר ביזפורטל, 3 באוקטובר 2014
  24. ^ אילנה קוריאל, עושים הייטק בדואי: הצעירים ששוברים את מחסום התודעה, באתר ynet, 23 ביולי 2017
  25. ^ אסף גלעד, קומסיס תימכר לאינטל במחיר הפסד, באתר כלכליסט, 24 במאי 2010
  26. ^ הדר חורש, "לנדן הוא בחור ישר ביסודו", באתר הארץ, 4 באוגוסט 2006