לדלג לתוכן

גדעון רכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גידי רכבי)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גדעון רכבי
צילום מ-2013
צילום מ-2013
לידה 1953 (בן 71 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים עודד רכבי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גדעון רכבי (נולד ב-1953 בתל אביב) הוא רופא ילדים, המטולוג ואונקולוג ילדים ישראלי, חוקר בתחום הגנומיקה והאונקולוגיה, מנהל המרכז לחקר הסרטן בבית החולים שיבא בתל השומר, פרופסור להמטולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

רכבי התפרסם במחקריו בתחום הסרטן, הגנומיקה וחקר האפיטרנסקריפטום, תחום שהוא ממייסדיו. הוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. זכה בפרס א.מ.ת ובפרס ישראל בתחום חקר הרפואה לשנת 2020.[1]

גדעון רכבי נולד בתל אביב בשנת 1953 בשם גדעון פורמן. בנעוריו למד בתיכון חדש בתל אביב[2] ושאף ללמוד מתמטיקה ופיזיקה. הוא שינה את בחירתו המקצועית אחרי שכקצין בצה"ל נפצע במלחמת יום כיפור וטופל תקופה ארוכה בבתי חולים, כולל בית החולים שיבא בתל השומר. הוא נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב וסיים את התואר דוקטור ברפואה בשנת 1981. הוא התמחה ברפואת ילדים במחלקתו של פרופסור צבי שפירר ואחר כך, תחת הדרכתה של ברכה רמות, עשה התמחות-על בהמטולוגיה ואונקולוגיה.

עשה סטאז' בבית החולים העמק בעפולה והיה תלמידו של פרופסור צבי שפירר בתחום רפואת הילדים. בשנת 1987, תחת הדרכת פרופסור דוד גבעול במכון ויצמן למדע ברחובות, הוא סיים עבודת דוקטורט בתחום חקר מנגנון הפעלת הגנים האונקוגנים על ידי יסודות גנטיים ניידים. בשנת 1990 התמנה לפרופסור חבר וב-1996 כפרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 1991–1996 כיהן רכבי כראש המחלקה להמטולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. בשנים 20012007 הוא עמד בראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2002-1992 כיהן כראש המחלקה להמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים ולהשתלות מח עצם במרכז הרפואי שיבא.

ב-1999 פרופ' רכבי הקים את היחידה לגנומיקת הסרטן בבית החולים שיבא. כמו כן הוא הקים את המרכז לחקר הסרטן ואת מכון וואהל לרפואה תרגומית.

בשנת 2003 הוא ייסד והתחיל לנהל את המרכז לחקר הסרטן, את היחידה לגנומיקת הסרטן בבית החולים תל השומר. ב-2013 הוא הקים מרכז לרפואה אישית מבוססת גנים במרכז הרפואי שיבא. בשנת 2002 הקים רכבי את המעון "מריון ואלי ויזל" לרפואה תומכת והוספיס לילדים חולי סרטן.

רכבי כתב כ-500 מאמרים בתחום המדע והמחקר.[3] במחקריו התמקד גדעון רכבי במיוחד באפיגנטיקה - זיהוי תפקידם של אלמנטים גנטיים ניידים (transposable) בהפעלת אונקוגנים ובפענוח שינויים נרחבים ברצפי הטרנסקריפטום האנושי על ידי עריכת רנ"א ומתילציית רנ"א, בבקרת ביטוי הגנים וגורל הגנים. הוא גילה, בין השאר, סוג חדש של בקרה גנטית על ידי שינוי רנ"א באמצעות מתילציית m6A.

רכבי נשוי לד"ר קרן רכבי, רופאת משפחה, ואב לשלושה בנים - עודד - פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב, נוירוביולוג ואמן, ארז ויואב - רופאים וחוקרים.[2]

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרס קנדי - מטעם מכון ויצמן למדע
  • פרס אוהלו למחקר בלאוקימיה
  • פרס שטיין
  • פרס סרוסי לחקר הסרטן
  • הפרס מרדכי שני לחזון ברפואה
  • פרס אלקלס למדען מצטיין ברפואה
  • פרס חיים שיבא לרופא יוצא דופן
  • 2013 - פרס א.מ.ת. - “על הישגיו פורצי הדרך בחקר מחלות תורשתיות וסרטן ועל היותו מודל לרופא-חוקר, אשר רואה לנגד עיניו את החולה במיטת האשפוז ואת מבחנת הניסוי כמרחב אחד.”
  • פרס בויטלר למצוינות במחקר ברפואה ובגנטיקה
  • חבר באקדמיה האירופית לסרטן
  • 2016 - חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
  • קבוצת המחקר שלו נבחרה כמצטיינת בתחום רגולציה של גנים במחלות מורכבות של בני אדם ובתחום תפקיד הכרומטין ושינוי רנ"א ורנ"א שאינו מקודד בבקרת גנים בהתפתחות ומחלה
  • 2020 - פרס ישראל בתחום חקר הרפואה[1]
  • with Justus B Cohen, David Givol, Rina Zakut-Houri Technology today and tomorrow, I

in Progress in Immunology V edited by Yūichi Yamamura, Tomio Tada Academic Press 1983

  • with Dan Dominissini, Sharon Moshicz - Moshcovitz et al Transcriptome-Wide Mapping of N6-Methyladenosine by m6A-Seq in - Methods of Enzymology vol 560 - RNA Modification edited by Chuan He ch.7
  • Introduction - Cancer in Children - with Shay Izraeli
  • in Psycho-Social Aspects of Pediatric Oncology ed by Shulamit Kreitler and Myriam Weyl Ben Arush - John Wiley, Chichester 2002
  • with Karupiah Kannan and David Givol p53's Dilemma in Transcription: Analysis by Microarrays in -

Ayeda Ayed, Theodore Hupp (ed) p53 Molecular Biology Intelligence Unit Landes Bioscience and Springer Science and Business Media 2010 -

  • 1982.and al et al Organization and evolution of immunoglobulin VH gene subgroups - in PNAS 10-11

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדי להב - ריאיון עם פרופ' גידי רכבי "הקדשתי את רוב זמני לרפואה קלינית - אך הצלחתי לעסוק גם במחקר" - ב"זמן רפואה" אוגוסט-ספטמבר 2008 עמ' 46–48

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גדעון רכבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 ציוץ של משרד החינוך ברשת החברתית אקס (טוויטר), אודות זכייתו של גדעון רכבי בפרס ישראל 5 במרץ 2020
  2. ^ 1 2 ד. גולדמן 2016
  3. ^ באתר אוניברסיטת טקסס 2019