לדלג לתוכן

ג'נט אסימוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'נט אסימוב
Janet Opal Asimov
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 6 באוגוסט 1926
אשלנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 2019 (בגיל 92)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ג'נט אופל ג'פסון
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים פנסילבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט J O Jeppson עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סטנפורד, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, מכללת ולסלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה ספורת
סוגה מדע בדיוני, מסתורין
יצירות בולטות סדרת נורבי
בן או בת זוג אייזק אסימוב (19731992) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'נט אופל אסימובאנגלית: Janet Opal Asimov;‏ 6 באוגוסט 192625 בפברואר 2019), שפרסמה בדרך כלל תחת שם העט ג'. או. ג'פסון (J. O. Jeppson) הייתה סופרת מדע בדיוני אמריקאית, פסיכיאטרית ופסיכואנליטיקאית.

ג'נט אופל אסימוב החלה לכתוב מדע בדיוני לילדים בשנות ה-70. היא הייתה נשואה לאייזק אסימוב מ-1973 ועד מותו ב-1992, והם שיתפו פעולה במספר ספרי מדע בדיוני שנועדו לקוראים צעירים, כולל סדרת נורבי.[1][2]

חינוך וקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פסון קיבלה תואר ראשון מאוניברסיטת סטנפורד, תואר MD מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, והתמחתה בפסיכיאטריה בבית החולים בלוויו. ב-1960 היא סיימה את לימודיה במכון ויליאם אלנסון ווייט לפסיכואנליזה, שם המשיכה לעבוד עד 1986.[3] לאחר נישואיה לאייזק אסימוב, היא המשיכה לעבוד כפסיכיאטרית ופסיכואנליטיקאית בשם ג'נט או. ג'פסון, ופרסמה מאמרים רפואיים בשם זה.

הסיפור הראשון שפרסמה ג'נט אסימוב היה סיפור מסתורין קצר שנמכר להנס סטפן סנטססון במגזין סנט מיסטרי, שהופיע בגיליון מאי 1966.[4] הרומן הראשון שלה היה הניסוי השני בשנת 1974;[5] במהלך הקריירה הספרותית שלה, אסימוב כתבה בעיקר ספרי מדע בדיוני לילדים.[6] כיוון שהייתה פסיכיאטרית, שילבה אסימוב היבטים של פסיכואנליזה, זהות אנושית ורעיונות נוספים הקשורים לפסיכיאטריה בכתיבתה.[6] לפי אייזק אסימוב, הספרים שג'נט אסימוב כתבה איתו היו 90% של ג'אנט, והמוציא לאור ביקש את שמו שלו על עטיפות הספרים לצורך "שיפור המכירות".[7] אחרי מותו של אייזק, היא קיבלה על עצמה להמשיך את כתיבת הטור הפופולרי שלו במדור המדעי של הלוס אנג'לס טיימס.[8]

אייזק אסימוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'נט ג'פסון החלה לצאת עם אייזק אסימוב ב-1970 מיד לאחר שנפרד מגרטרוד בלוגרמן.[9] הם נישאו ב-30 בנובמבר 1973, שבועיים לאחר גירושיו של אסימוב מבלוגרמן.[10] אף על פי שג'פסון גדלה תחת השפעה מורמונית,[11] את נישואיהם חגגו בעזרת מנהיג מזרם התרבות האתית, שג'נט הצטרפה אליה מאוחר יותר.[12] נישואיהם נמשכו עד מותו של אייזק ב-1992 מסיבוכים הקשורים ל-HIV; הוא נדבק בנגיף בעקבות עירוי דם שקיבל ב-1983 במהלך ניתוח מעקפים.[13] ג'נט נועצה בטקסטים רפואיים לאחר שאייזק החל להציג תסמינים, והיא ביקשה לבצע בדיקת HIV. הרופאים שלו התעקשו שהיא טועה וביצעו את הבדיקה לגילוי הנגיף רק לאחר שכבר חלה קשות. היא רצתה שהמידע יפורסם, אבל הרופאים התעקשו שלא לחשוף אותו, אפילו אחרי מותו של אייזק. לאחר מותם של אותם הרופאים שתבעו שתיקה, ג'נט אסימוב פרסמה את העניין בציבור.[14]

נפטרה ב-25 בפברואר 2019.

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1974 - הניסוי השני (בשם ג' או. ג'פסון)
  • 1980 - בן האלמוות האחרון (ההמשך לספר הניסוי השני) (בשם ג' או. ג'פסון)
  • 1988 - השתלת מוח
  • 1988 - החבילה בהיפר-חלל
  • 1994 - רצח ב"אגודת הסופרים הגלקטיים "
  • 2009 - הבית שבו איזדורה רקדה (בשם ג'. או. ג'פסון)

סדרת נורבי (עם אייזק אסימוב)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1983 - נורבי הרובוט המבולבל
  • 1984 - הסוד האחר של נורבי
  • 1985 - נורבי והנסיכה האבודה
  • 1985 - נורבי והפולשים
  • 1986 - נורבי ומחרוזת המלכה
  • 1987 - נורבי מוצא נבל
  • 1988 - נורבי בכדור הארץ
  • 1989 - ההרפתקה הגדולה של נורבי ויובו
  • 1990 - נורבי והדרקון העתיק ביותר
  • 1991 - נורבי וליצן החצר
  • 1997 - נורבי והמונית המפוחדת (כתבה לבדה, לאחר מותו של אייזק)

סיפורים קצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסימוב כתבה סיפורים קצרים רבים שהתפרסמו בכתבי עת ובאסופות,[15] ביניהם הסיפורים "טביעות האצבע של האלים" (2000), "טראומת עיוות זמן" (1981), "הקמע של אל האש" (1985), "הבלוק הנקי ביותר בעיר" (1991).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הודעת הפטירה בעיתון ניו יורק טיימס.
  2. ^ "Janet Asimov, sci-fi writer, psychiatrist and wife of Isaac Asimov, dies at 92", syfy.com, Mar 14, 2019.
  3. ^ Isaac Asimov, I, Asimov: A Memoir, Random House Publishing Group, 2009, pp. 259, 366.
  4. ^ Asimov, I, Asimov: A Memoir, pp. 259, 366.
  5. ^ KIRKUS REVIEW, "THE SECOND EXPERIMENT".
  6. ^ 1 2 "Authors : Asimov, Janet : SFE : Science Fiction Encyclopedia". www.sf-encyclopedia.com (באנגלית). נבדק ב-2019-04-02.
  7. ^ Asimov, I, Asimov: A Memoir, pp. 366-367.
  8. ^ ג 'אנט אסימוב על מותו של
  9. ^ Asimov, Isaac (1975). Buy Jupiter and Other Stories. VGSF. p. 205.
  10. ^ Isaac Asimov, In Joy Still Felt: The Autobiography of Isaac Asimov, 1954-1978, New York 1980.
  11. ^ Kelsey Berteaux, "7 Famous People Who Married Mormons," LDS Living, 2017-11-13.
  12. ^ Edward L.Ericson, The Humanist Way: An Introduction to Ethical Humanist Religion. The Continuum Publishing Company, 1988, p. viii.
  13. ^ "Isaac Asimov FAQ". www.asimovonline.com. נבדק ב-2019-04-02.
  14. ^ "Locus Online: Letter from Janet Asimov". www.locusmag.com. נבדק ב-2019-04-02.
  15. ^ את הרשימה המלאה ניתן למצוא באתר ISFDB.