ג'ון אוגדון
 | |
| לידה |
27 בינואר 1937 Mansfield Woodhouse, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
1 באוגוסט 1989 (בגיל 52) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
בית הספר העל-עממי מנצ'סטר, הקונסרבטוריון המלכותי הצפוני, הקונסרבטוריון המלכותי של מנצ'סטר |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'ון אנדרו הווארד אוגדון (באנגלית: John (Andrew Howard) Ogdon; 27 בינואר 1937 - 1 באוגוסט 1989) היה פסנתרן ומלחין אנגלי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוגדון החל בלימודי הפסנתר באופן רציני בשנת 1945, בקולג' המלכותי למוזיקה במנצ'סטר, אצל איזו אלינסון. מוריו בשנים הבאות היו קלוד ביגס, אגון פטרי, מיירה הס, ריצ'רד הול וג'ורג' לויד. בתקופת לימודיו השתתף ב"קבוצת המוזיקה החדשה" של מנצ'סטר, שם ניגן בהשמעות בכורה מיצירותיו הוא ויצירותיהם של חבריו ללימודים ולקבוצה, אלכסנדר גר, הריסון ברטוויסל ופיטר מקסוול דייוויס. בשנת 1958 דרך כוכבו כאשר החליף בליברפול בהתראה קצרה פסנתרן שחלה, וניגן את הקונצ'רטו השני לפסנתר של ברהמס, כמעט בקריאה מהדף. באותה שנה ניגן בליברפול את הקונצ'רטו של בוזוני בשליטה ובבקיאות שהדהימו את קהל שומעיו. רושם דומה השאיר על הקהל בהופעתו הראשונה ברסיטל בלונדון בשנת 1959. כעבור שנה זכה בפרס בוזוני ובשנה שלאחריה בפרס ליסט. בשנת 1962 חלק עם ולדימיר אשכנזי את הפרס הראשון בתחרות צ'ייקובסקי במוסקבה, ששימש לו נקודת זינוק לקריירה בינלאומית.[1]
הרפרטואר של אוגדון הקיף כמעט את כל ספרות הפסנתר על כל היבטיה, מיצירות המופת של התקופה הקלאסית והרומנטית ומוזיקה של המאה ה-20 המשיך לתמיכה ביצירות נודעות פחות של מלחיני עבר והווה, מבוזוני וליסט אל רבים מבני זמנו וארצו, אם בביצועי בכורה ואם בהקלטות. בין השאר הרבה להופיע עם ברנדה לוקאס, שהייתה ב-1960 לאשתו.
שליטתו של אוגדון בפסנתר, יכולתו להתגבר על כל אתגר, כוח ההתמדה המופלא וכישרונו לקלוט יצירות כבדות-משקל בקריאה ראשונה אפשרו לו להשיג שיאים מוזיקליים, שנחשבו עד אז לבלתי מושגים. הודות לצניעות ולהיעדר הראוותנות שאפיינו אותו הצליח אוגדון בחבר בהרכבים קאמריים וכמלווה, ועם זאת היה וירטואוז מבריק, שהציב תמיד ובכל עת את כישוריו בשירות המוזיקה. גישתו ליצירות שניגן הייתה מעמיקה; הוא הרבה בעיון ובמחקר ומעולם לא התייחס לרפרטואר שלו כאל דבר המובן מאליו. אוגדון היה מלחין פורה, בעיקר לכלי מקלדת, וראה בהלחנה גורם שאין לו תחליף במכלול התפתחותו המוזיקלית ובגישתו לביצוע.[2]
בשנות ה-70' התגברה מחלת הנפש של אוגדון, שאובחנה כסכיזופרניה. ההישג המזהיר ביותר של שנותיו האחרונות היה הקלטה וביצוע של "אופוס קלוויצ'מבליסטיקום" מאת קייחסרו שאפורג'י סוראבי (Sorabji), יצירה כבדה, ארוכה (יותר מארבע שעות) ומורכבת, שהצלחתו של אוגדון לרתק לה את קהל מאזיניו מעידה הן על גאוניותו היחידה במינה של המבצע והן על עוצמתה הרגשית והאינטלקטואלית של המוזיקה. ההקלטה בת ארבעת התקליטורים, שיצאה לאור חודשים אחדים לאחר מותו של סוראבי נחשבת לגולת הכותרת בקריירה של אוגדון.[2]
אוגדון מת בלונדון ב-1 ביולי 1989.
כתבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "היצירות לפסנתר סולו" של פרנץ ליסט (1861-86): האיש ויצירתו", עורך א. ווקר (לונדון, 1970, מהדורה 2, 1976)
- "המסורת הרומנטית", מוזיקה לכלי מקלדת, עורך ד. מתיוס (הרמונדסוורת', 1972
- [Altarus AIR–CD–9075 [disc notes] "קייחוסרו סוראבי והרמן מלוויל", סוראבי: אופוס קלאוויצ'מבליסטיקום
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון אוגדון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון אוגדון, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ון אוגדון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון אוגדון, באתר Discogs (באנגלית)- ג'ון אוגדון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אליסטר הינטון, "ג'ון אוגדון", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ 1 2 הינטון, שם