ברחשים
 ברחשים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| תת־מערכה: | שש-רגלים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | זבובאים |
| תת־סדרה: | יתושים |
| משפחה: | יבחושיים |
| תת־משפחה: | ברחשים |
| שם מדעי | |
 Leptoconopinae
| |
| |
ברחשים (שם מדעי: Leptoconopinae) הם תת-משפחה של דו-כנפיים קטנים (בין 1–4 מ"מ) המצויים בכל סביבת מחיה לחה או מימית על פני כדור הארץ מלבד הקטבים. במרבית מיני הברחש הנקבה מוצצת דם מפונדקאי, ומינים אחדים הם טפילים אף על חרקים גדולים מהם. ישנם גם סוגי ברחשים שטורפים חרקים קטנים אחרים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לברחשים קִרבה משפחתית גדולה לימשושיים. הפגיות נמצאות תמיד במקומות רטובים, תחת קליפות עצים ובחורים שנוצרו בעצים, בתוך עץ מרקיב ובקומפוסט, כמו גם בשולי נחלים, באזורי בוץ ועל צמחיית מים. רבים מהמינים הניזונים על דם הם מטרדים טרחניים בקרבת אזורים מיושבים של חוף או הר, המהווים בתי גידול עבורם. מינים אחרים, לעומתם, הם מאביקים חשובים של יבולים טרופיים (כמטעי קקאו). המינים העוקצניים עשויים לשמש מעבירי מחלות באמצעות וירוסים, זיהומים חד-תאיים או תולעים טרופיות. עקיצת הברחשית בבני אדם עשויה לגרום חבורות קטנות ממושכות בעור המלוות בגירוד רב. התגובה האלרגית המטרידה מגיעה מחלבונים ברוק של החרק וניתנת לשיכוך על ידי פעולה אנטיהיסטמינית (נוגד-היסטמין).
הפרטים הקטנים ביותר במשפחה זו הם כה קטנים עד כי ביכולתם לעבור דרך חורי רשת חרקים אופיינית. אוהלי קמפינג מצוידים לא אחת בהגנת-רשת צפופה למניעת כניסתם.
בין המינים שנפוצים בישראל ברחש סִינָי וברחש טורדן.
מחוץ להקשר הטקסונומי המדויק, "ברחש" (או יבחוש) משמש בלשון הדיבור מילה כללית לקבוצה גדולה יחסית של דו-כנפיים קטנים המופיעים בנחילים מעופפים ונפוצים בכל העולם. רבים מביניהם נוטלים תפקיד אקולוגי חשוב בהיותם טרף עבור מיני אינסקטיבורים (כצפרדעים), ואינם מזיקים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברחשים, באתר ITIS (באנגלית)
- ברחשים, באתר NCBI (באנגלית)
- בלדד השוחי, איך נוצרים ענני ברחשים, באתר nana10, 26 במאי 2005
- רועי מנדל, לא כדאי לפהק: מכת ברחשים בתל-אביב, באתר ynet, 17 באפריל 2007