לדלג לתוכן

בססת (אלקלוזיס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בססת
Alkalosis
תחום אנדוקרינולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D000471
סיווגים
ICD-10 E87.3 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 5C74 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בַּסֶסֶתאנגלית: Alkalosis) הוא מצב פתולוגי הנגרם מהפרעה באיזון החומצה-בסיס של הגוף. במקרה זה, כמות החומצה בנוזלי הגוף פוחתת, והאפקט הכימי עובר לערכים בסיסיים. אנו מדברים על בססת כאשר ערך ה-PH של הדם עולה מעל 7.45 (הוא בדרך כלל נע בין 7.35 - 7.45). ערך מעל 7.7 הוא בדרך כלל קטלני שגורם למוות.

אנחנו יכולים לדבר על בססת נשימתית שמתרחשת כאשר יותר מדי פחמן דו-חמצני משתחרר במהלך הנשיפה, בדרך כלל במהלך היפרוונטילציה כלומר נשימת יתר. אם האובדן של יוני H גדול מדי, אנחנו מדברים על בססת מטבולית. זה יכול לכלול הקאות תכופות, דואורזיס (הפרשת שתן, במיוחד כאשר הוא מוגזם (פוליאוריה). המונח מציין ביחד את התהליכים הפיזיולוגיים העומדים בבסיס ייצור שתן מוגבר על ידי הכליות במהלך שמירה על מאזן הנוזלים), בעיות בכליות וכו'.

סוגי הבססת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בססת נשימתית
  • בססת מטבולית

סיבות גורמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בססת נשימתית. הטריגר העיקרי של בססת נשימתית הוא היפרוונטילציה, מה שגורם לאובדן פחמן דו-חמצני. עשויות להיות לכך סיבות פסיכוגניות בעיקר, כגון תגובה לפחד או לכאב, או שהיא עשויה להתרחש במקרה של טטאניה (טטאניה או התקף טטאני הוא סימן רפואי המורכב מהתכווצות בלתי רצונית של שרירים, שעלולה להיגרם מהפרעות המגבירות את תדירות פוטנציאל הפעולה של תאי שריר או העצבים המפעילים אותם) או תסמונת רט.[1]

בין המנגנונים המאזנים ומייצבים את אובדן הפחמן הדו-חמצני, ניתן להדגיש את הפירוק המוגבר של תוצרי הביניים של חיץ החומצה הפחמנית ליוני מימן וצריכת החומצה הפחמנית הקשורה, ששניהם יורידו את ה-PH של הדם.

בססת מטבולית יכולה להתרחש עקב הקאות ממושכות, מה שמפחית באופן משמעותי את תכולת החומצה ההידרוכלורית של תכולת הקיבה. התייבשות חמורה וצריכת אלקלי הם גורמים נוספים, אך הם יכולים להיגרם גם מתפקוד לקוי של הכליות או מדיאליזה שבוצעה בצורה לקויה. במקרים מיוחדים, תרופות משתנות והפרעות אנדוקריניות (תסמונת קושינג) עלולות לגרום לבססת.

בססת מטבולית בדרך כלל מלווה בהיפוקלמיה, כלומר ירידה בכמות האשלגן, אשר קשור, למשל, לחולשת שרירים, כאבי שרירים (מיאלגיה), התכווצויות שרירים (הנגרמות מתפקוד מופרע של שרירי השלד), ועצירות (הנגרמת כתוצאה מכך, רק במקרה של שרירים חלקים).

בנוסף להיפוקלמיה, יכולה להתפתח גם היפוקלצמיה, כלומר ירידה ברמת הסידן.

מאמרים קשורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חמצת
  • פיזיולוגיה של חומצה-בסיס
  • הומאוסטזיס של חומצה-בסיס
  • תסמונת חלב אלקלי
  • חוסר איזון חומצה-בסיס מעורב

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ D P Southall, A M Kerr, E Tirosh, P Amos, M H Lang, and J B Stephenson: "Hyperventilation in the awake state: potentially treatable component of Rett syndrome." Arch Dis Child. 1988 September; 63(9): 1039–1048; .

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.