בית אלישבע
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מבנה ציבורי  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1963 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1963 |
| אדריכל |
שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון |
| סגנון אדריכלי | הסגנון הבנלאומי |
| קואורדינטות | 31°45′44″N 35°12′48″E / 31.76225°N 35.213333333333°E |
 | |
  | |
בית אלישבע הוא מבנה ציבור בשכונת קטמון שבירושלים. המבנה ניצב בפינת הרחובות אלעזר המודעי וחזקיהו המלך.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הקמת המבנה יזמה מועצת הפועלות (כיום ״נעמת״), תנועת הנשים של ההסתדרות, והוא שימש כמרכז תרבות עם ספריה אזורית ואולם כינוסים, מעון יום ומרכז הכשרה מקצועית לנשים. הקמת הבניין החלה בדצמבר 1960[1], הוא נחנך ב-18 בדצמבר 1962 ונקרא על שם אלישבע קפלן, מאנשי העלייה השלישית ואשתו השנייה של ראש הממשלה השלישי לוי אשכול[2].
בשנת 1982 הוקם במקום מרכז לפעילות נוער המתקשה בלימודים[3], שאחר כך הפכה לבית ספר תיכון לתלמידים שנשרו ממסגרות אחרות[4]. בשנות ה-90 התמקם בו בית הספר הפלורליסטי "רעות". בתחילת שנות האלפיים ביקשו תושבי שכונת קטמון מהעירייה להפוך את המבנה למתנ"ס ומרכז קהילתי, אך בקשתם לא נענתה[5].
מאז 2010, שימש חלקו המרכזי של המבנה את הסניף הירושלמי של בית הספר למשחק ניסן נתיב, ובחצרו הוקם במבנה זמני אולם ספורט המשמש בשבתות גם כבית כנסת. בחלק התחתון של המבנה פועלים מאז הקמתו גני ילדים[2].
לאחר המעבר של הסטודיו למשחק ניסן נתיב לקמפוס האומנויות בירושלים בסוף מרץ 2022, חלקו המרכזי של המבנה משמש כבית ספר לכיתות א'-ב'.
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הבניין תכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון, בסגנון מודרניסטי - מינימליסטי. המבנה מורכב משני אגפים מאונכים היוצרים את צורת האות L, אגף נמוך לאורך הרחוב ואגף גבוה הממשיך לתוך המגרש. בנקודת המפגש בין האגפים מוקמו הכניסה, אולם המבואה, המדרגות ואולם המופעים. חלק מקירות המבואה הם קירות מסך עשויים זכוכית, שמאפשרים קשר עין בין הרחוב למבנה ולחצר הפנימית שמאחוריו. בהצטלבות האגפים ממשיך חלק מהאגף הגבוה ו"מרחף" בחלל הרחוב, מעל מדרגות הכניסה הראשית לבניין. באגף הנמוך שכן גן הילדים ובאגף הגבוה הכיתות של מרכז התרבות וההכשרה המקצועית[6].
המבנה מעוצב על פי עקרונות הסגנון הבינלאומי, עם השפעות מאוחרות יותר, לקראת המעבר לברוטליזם. העיצוב מינימליסטי ו"נקי", הבניין מחופה באבן נסורה וכולל חלונות פס אופקיים ארוכים והעמדה חלקית על קומת עמודים. עקב הפרשי גבהים הוא ניצב על מסד בגובה משתנה. לבניין שלוש כניסות, שנועדו לשלושת השימושים העיקריים בו. שטח הבניין הכולל הוא 2,300 מ"ר[6].
לאורך השנים סבל הבניין מהזנחה - על קירותיו נתלו מזגנים, נבנו תוספות בנייה שפוגמות בצורתו המקורית, וחצרו הוזנחה[6]. בעקבות המעבר של בית הספר למשחק ניסן נתיב למבנה הוא שופץ.
המבנה מופיע ברשימת המבנים לשימור של עיריית ירושלים.[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאטרון ירושלים, בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון
- מרכז תרבות עמים לנוער, מבנה דומה שתוכן על ידי אותם האדריכלים במושבה הגרמנית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכאל יעקובסון, סיבוב בירושלים בכמה מקומות מעניינים (בין השאר בבית אלישבע), בבלוג חלון אחורי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הוחל בהקמת "בית אלישבע אשכול", דבר, 9 בדצמבר 1960
- ^ 1 2 נתן ריטון, <<בית אלישבע>> בירושלים , הארץ, 17 בדצמבר 1962
- ^ תלמיד בפרוייקט בית אלישבע בירושלים: עם סנדביץ ושתיה המתמטיקה מחליקה יותר טוג לראש, דבר, 23 בספטמבר 1982
- ^ נורית וורגפט, איום שביתה בתיכון בית־אלישבע, כל העיר, 8 בדצמבר 1989
- ^ קטעי עיתונות על מחאת התושבים באתר המינהל הקהילתי גינות העיר
- ^ 1 2 3 נועם דביר, אדריכלות | פנים ציבוריות, גוף פרטי, באתר הארץ, 25 במאי 2011
- ^ ישיבת שימור אתרים מס' 99, מסמך "סדר יום" עמ' 26-27, באתר עיריית ירושלים, 18 ביוני 2023