לדלג לתוכן

ביי (יועץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
היועץ ביי על דלת המקדש של אמדה, נוביה, נראה מתפלל לכרטוש של סיפתח

בּיי או בֵּיָיה, המכונה גם רעמסס חמינטרו, (נפטר בשנת 1192 לפני הספירה) היה פקיד חשוב במצרים העתיקה, ביי שמקורו מאזור סוריה או כנען, עלה לגדולה והפך בחשיבותו שני רק לסתי השני. ישראל קנוהל מזהה אותו עם דמותו של יוסף המקראי[1].

חשיבותו של ביי מובהקת על ידי העובדה כי ניתנה לו רשות, ייתכן על ידי סתי השני, אך ככל הנראה על ידי סיפתח, לבנות קבר משלו בעמק המלכים במצרים (KV13). קברו הוקם בבירור כחלק משלישייה של קברים, כולל זה של הפרעה סיפתח והמלכה תאוסרת זו הייתה פריבילגיה חסרת תקדים, שכדומה לעיתים רחוקות הוענקה לפקידים, על אחת כמה וכמה זרים (אם כי התרחשו חריגים קודמים, כמו זו של יויה). יכול להיות שהקבר הוענק לביי הוענק הקבר הזה מכיוון שהיה קרוב לאמו של סיפתח, פילגש כנענית של סתי השני.

בעבר היסטוריונים זיהו את ביי כדמות איזרו (אנ') מנהיג זר מקומי ששלט בסוף השושלת ה-19 וניסה להפוך עצמו לפרעה אך גורש לבסוף בידי סת נ אחת' אבי השושלת ה-20. בשנת 2000 פרסם פייר גרנדה (אנ') על תגלית חדשה של אוסטרקון בו נכתב כי ביי הוצא להורג לקראת שנתו החמישית של סיפתח. עדות זו סותרת את זיהויו עם איזרו שכנראה היה זר אחר שניסה להשתלט על הממלכה.

ישראל קנוהל, מזהה את בייה עם יוסף המקראי כאשר הוא רואה חפיפה בין העדויות הארכאולוגיות והסיפור במקראי. ביי כמו יוסף הם נתינים זרים במצריים שהגיעו מאזור כנען או סביבתה בתקופה של רעב גדול. שניהם הגיעו לדרגה רמה מאוד בשלטון, מקרה כמעט חסר תקדים לאדם זר במצריים. שמו של ביי במכתבים מאוגרית הוא בייה, כלומר ב (עזרת) ייה (השם). מבחינה כרונולוגית ביי מאחר את התאריך המקובל לירידת בני ישראל למצריים, אך קנוהל פותר זאת בכך שלדעתו עדויות מראות שבני ישראל שהו במצרים 40 שנה ולא ארבע מאות שנה לפי המקרא ויצאו ממצריים ביחד עם צבאו המובס של איזרו.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נדב שרגאי, פעם קראו לנו יעקבאל, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2018