בוברינץ
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 קירובוגרד | ||
| ראש העיר |
אנטולי מוהילנקו (Mohylenko Anatoly) | ||
| תאריך ייסוד | 1767 | ||
| שטח | 18.13 קמ"ר | ||
| גובה | 140 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 10,396 (2022[1]) | ||
| קואורדינטות | 48°3′N 32°9′E / 48.050°N 32.150°E | ||
| אזור זמן | UTC 2 | ||
| https://bobrynecka-gromada.gov.ua/ | |||
  | |||
.svg)
בוברינץ (באוקראינית: Бо́бринець, ביידיש: בוברניץ) היא עיר במחוז קירובוגרד באוקראינה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממצאים ארכאולוגיים מאזור בוברינץ מעידים על קיומה של התיישבות אנושית באזור לפני 15,000 שנה, בתקופת האבן.
במאה ה-18 השתייכה בוברינץ לאימפריה הרוסית והייתה מרכז סחר וירידים אזורי. ב-1821 הוקם בה בסיס של צבא הצאר אלכסנדר הראשון.
באמצע המאה ה-19 הוקמו בעיר כנסייה על שם ניקולאוס הקדוש וכן תיאטרון. בסוף המאה ה-19 החלה הקמתה של כנסיית תחיית ישו ועלייתו השמיימה (אנ') בעיר, והבנייה הסתיימה ב-1912. חלק מהחנויות בעיר השתייכו לדוד ברונשטיין, אביו של לאון טרוצקי.
תושבי העיר התפרנסו ממסחר ומתעשייה, בעיקר תעשיית ברזל, תחבורה, עור וסבון. בעיר פעלו אמני מלאכה, בעיקר בתחומי הנפחות והחייטות.
בשנת 1935 נפתחה בעיר אקדמיה לחקלאות.
בעיר פועלים מרכזי תרבות, ספריות, בית ספר לאמנות, בית ספר למוזיקה ומוזיאון היסטורי.
יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית המאה העשרים התגוררו בבוברינץ כ-3,500 יהודים. במלחמת האזרחים ברוסיה נהרגו כ-160 יהודים מפוגרומים. רבים עזבו את העיר, וערב הכיבוש הגרמני ביולי 1941 היו בעיר 650 יהודים. בדצמבר 1941 הוקם גטו בעיר. בתחילת 1942 נורו יהודי הגטו ביער סמוך.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוברינעץ, בתוך: אליעזר דוד רוזנטל, מגילת הטבח, כרך ראשון עמ' 68, באתר היברובוקס
- בוברינץ (Bobrynets), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), בוברינץ, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1619–1620), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
