בוביאן סחופן

בוביאן סחופן
**Bobbejaan Schoepen**
לידה	16 במאי 1925; בום, בלגיה
פטירה	17 במאי 2010 (בגיל 85); טורנהאוט, בלגיה
שם לידה	Modest Schoepen
מוקד פעילות	בלגיה
תקופת הפעילות	מ-1943
סוגה	קאנטרי
שפה מועדפת	הולנדית
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	דקה רקורדס
פרסים והוקרה	קצין במסדר לאופולד השני; אביר מסדר הכתר הבלגי ;
	www.bobbejaan.be
	פרופיל ב-IMDb

מודסט סחופן (בהולנדית: Modest Schoepen‏; 16 במאי 1925 – 17 במאי 2010), הידוע בשם הבמה בוביאן סחופן (בהולנדית: Bobbejaan Schoepen), היה זמר, בדרן, גיטריסט, קומיקאי, שחקן ומלחין בלגי. סחופן כתב וביצע 482 שירים בסגנונות מוזיקליים שונים, דוגמת קברט, שאנסון, קאנטרי, עממי, ווקאלי ופופ. במהלך הקריירה, סחופן מכר חמישה מיליון עותקים של שיריו ואלבומיו. הוא נולד בעיר בום (אנ'), בלגיה למשפחה ענייה, ובסוף הקריירה, הוא הוכתר כאחד מ-200 האנשים העשירים ביותר בבלגיה.^[1]

ב-18 במאי 1961 סחופן התחתן עם זמרת האופרה והצלמת ההולנדית, ג'וזפינה יונגן. לזוג יש חמישה ילדים, רוברט (1962), מרים (1963), ג'קי (1964), פגי (1968) וטום (1970). במרוצת השנים, בנם הצעיר, טום, הפך למנהל המוזיקלי של סחופן.

שנותיו הראשונות

סחופן נולד בעיר בום (אנ') שבבלגיה למשפחה בעלת נפחייה. בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20, הוא ואחותו הקטנה ליז'ה נהגו לערוך מופעי וודוויל בעירם ובכפרים שמסביבה. בשנת 1943, החל ללמוד לנגן על גיטרה אצל הגיטריסט פרנס דה גרודט. בשנת 1944, הוא נרשם לאודישין הראשון שלו לרדיו בריסל.

קריירה

בשנת 1943, בעת מלחמת העולם השנייה, סחופן ערך את הופעות הבכורה שלו בבירה הבלגית, בריסל. סחופן ביצע את השיר הדרום אפריקאי, "Mama, ek will 'n man hé" - שיר אנטי-גרמני, שנכתב כמחאה על מעשי הטבח שהגרמנים ביצעו במלחמה. כמה חיילים נאצים שנכחו בהופעה, הורידו אותו מהבמה ולקחו אותו אל מחנה ריכוז בסמוך לבריסל. באוקטובר 1944, הנאצים העבירו אותו אל גטו מכלן, שם הוכרח לשיר לכלואים בגטו, עד תום המלחמה.

בשנת 1945, סחופן וקיס ברוג הקימואת הצמד המוזיקלי, "שני בנים ושתי גיטרות". הם הופיעו בעיקר עם שירים דרום אפריקאים באמסטרדם ובבריסל. בשנת 1946, סחופן אימץ את שם הבמה שלו, בוביאן, מהשיר הדרום אפריקאי, "Bobbejaan klim die berg" (בעברית: בבון מטפס על ההר).

בשנת 1948, סחופן הוציא לאור את הלהיט הראשון שלו, "De Jodelende Fluiter", שהושר בשפה ההולנדית. בעקבות פרסום הסינגל, סחופן זכה להכרה בהולנד. בשנת 1949, סחופן התלווה אל צבא הולנד, וטס לסיבוב הופעות נרחב באיי הודו המזרחיים ההולנדים (אינדונזיה). סיבוב ההופעות מנה 127 הופעות שונות ברחבי איי אינדונזיה. לאחר מסע של 220 ימים, חזר לבלגיה, שם פרסם גרסאות כיסויי רבות לשירים נוסטלגיים, דוגמת "De lichtjes van de Schelde".

סיבובי הופעות

יחד עם האמנים, ג'וזפין בייקר, קטרינה ולנטה, ז'ילבר בקו טוטס טילמנס, סחופן ערך סיבובי הופעות בעשרים מדינות שונות. סחופן היה לאחד האירופאים הראשונים שהופיעו בגרנד אול אופרי, בנאשוויל, אחד המופעים ושידורי הרדיו החשובים ביותר של מוזיקת הקאנטרי בארצות הברית. סחופן הופיע עם זמר הקאנטרי האמריקאי, רד פולי. בשנת 1974, הזמר, טקס ויליאמס, הוציא לאור דרסת כיסויי שלו לשיר "Fire and Blisters" של סחופן.^[2]

בשנת 1954, סחופן יצא לסיבוב הופעות בן שלושה חודשים באירופה, דרך גרמניה, איסלנד ודנמרק. ההופעה האחרונה של סחופן בסיבוב ההופעות הייתה בפולי ברז'ר בבריסל. בשנת 1955, ערך מספר הופעות בגרמניה וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

בשנת 1957, סחופן הופיע התכנית הטלוויזיה האמריקאית, המופע של אד סאליבן, בניו יורק. במהלך שהותו בארצות הברית, סחופן הקליט מספר אלבומים ב-RCA רקורדס, עם המפיק, סטיב שולס. שולס הציע לסחופן לחתום על חוזה הקלטות למספר שנים, אך סחופן, שהוחתם כבר בחברת הקלטות אירופית, סירב והחליט לא להמשיך את הצלחתו בארצות הברית.^[2]

באותה השנה, סחופן נבחר על ידי רשות השידור הבלגית, לייצג את בלגיה באירוויזיון 1957. סחופן הוטס מארצות הברית לבלגיה. השיר שנבחר בקדם הבלגי היה "Straatdeuntje" (בעברית: קול רחוב). יש הטוענים כי סחופן לא ידע איזה שיר הוא אמור לבצא בתחרות עד הגעתו לגרמניה, שם נערכה התחרות.^[2] סחופן זכה במקום השמיני עם חמש נקודות.^[3]

בין השנים 1950–1967, סחופן שיחק בחמש הפקות קולנוע מוזיקליות, שתיים בלגיות, שתיים גרמניות ואחת צ'כית. בשנת 1962, שיחק בתפקיד הראשי בסדרה "alias De Ordannans". בשנת 1967, רשות השידור הגרמנית, הפיקה סרט דוקומנטרי על סחופן ועל שיריו.

בעת האחרונה

בשנת 1999, סחופן אובחן כחולה בסרטן המעי. בשנת 2004, החלים מהמחלה וחזר לעסוק במוזיקה. בשנת 2005, הופיע עם השיר שלו, "De lichtjes van de Schelde" בפסטיבל הספרות "סן אמור". בנובמבר 2006, אחד הלהיטים של סחופן, "Hall of Fame", בוצע על ידי אחד ממעריציו של סחופן בתוכנית רדיו בלגית. באותו החודש, בנו הצעיר של סחופן, טום, הקים חברת הקלטות משפחתית, "בוביאן רקורדס".

ב-13 בפברואר 2007, סחופן קיבל פרס מפעל חיים על הקריירה המצליחה שלו כזמר, ועל השפעתו על המוזיקה הבלגית.^[4] במאי 2008, סחופן הוציא לאור את אלבומו הראשון מזה 35 שנים. האלבום הוקלט באולפני "סאות' ביץ'" במיאמי.

קרקס

בשנת 1958, סחופן רכש אוהל קרקס גדול ממשפחת טונדור הבלגית, ויצא איתו לסיבובי הופעות ברחבי בלגיה. קניית האוהל, שחררה אותו מהצורך להתמודד עם מנהלי אודיטוריומים שדרשו מחירי שכירות גבוהים. באותה השנה, צוות קרקס אמריקאי שפעל בבלגיה, הופיע בתערוכה העולמית של בריסל לשנת 1958. בשל תנאי מזג האוויר הקשים, צוות הקרקס פרש, ונאלץ למכור את הציוד שלו. סחופן קנה מצוות הקרקס סוס אחד - הסוס ששיחק בסדרת הטלוויזיה, "זורו". סחופן השתמש בסוס שנים רבות לצורכי פעלולים באוהל קרקסו. לבסוף, הסוס דרך על כבל חשמל חשוף, ומת.

מותו

סחופן נפטר ב-17 במאי 2010, יום לאחר יום הולדתו ה-85, מדום לב.

פרסים והוקרה

קצין במסדר לאופולד השני
אביר מסדר הכתר הבלגי
מעוטר על ידי ממשלת הולנד, על אומץ, הקרבה עצמית, ותמיכתו המוזיקלית בחיילי הולנד באינדונזיה (1949)
הזמר הפלנדרי הטוב ביותר (1955)
פרס פליז הטבעת, על האלבום הטוב ביותר (1992)
מדליית סבאם (1993, 1995)
מקום של כבוד בהיכל התהילה של רדיו 2 הבלגי (2000)
פרס מפעל חיים (2007)
אזרח כבוד של העיר בום (2009)