אני חולם על ג'יני
 | |
| ברברה עדן ולארי הגמן בתצלום יחסי ציבור לסדרה | |
| סוגה |
סדרת טלוויזיה פנטזיה, קומדיית מצבים אמריקאית  |
|---|---|
| יוצרים |
סידני שלדון |
| שחקנים |
ברברה עדן Hayden Rorke Emmaline Henry Bill Daily לארי הגמן טד קסידי |
| ארץ מקור |
ארצות הברית |
| שפות |
אנגלית |
| מספר עונות |
5 |
| מספר פרקים |
139 |
| הפקה | |
| הפצה |
סקרין ג'מס, Xfinity Streampix |
| טכניקת צילום |
מצלמה יחידה |
| מוזיקה |
Hugo Montenegro |
| אורך פרק |
25 דק' |
| שידור | |
| רשת שידור |
NBC |
| תקופת שידור מקורית |
18 בספטמבר 1965 – 26 במאי 1970 |
| קישורים חיצוניים | |
|
www | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
אני חולם על ג'יני (נקרא בשידור הראשון בארץ נערת החלומות, באנגלית: I Dream of Jeannie) הוא שמה של קומדיית מצבים אמריקאית משנות השישים, שעוסקת בחייהם של אסטרונאוט אמריקני ושל ג'ינית בשם ג'יני אותה גילה במקרה באחת ממשימותיו ב-NASA. הסדרה שודרה בין השנים 1965 ו–1970 ובה כיכבו ברברה עדן ולארי הגמן, ונחלה הצלחה ברחבי העולם.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר נחיתת אונס באי בודד, האסטרונאוט קפטן אנתוני (טוני) נלסון (לארי הגמן) מבחין על האי בבקבוק מוזר שמתגלגל מעצמו. כשהוא מסיר את הפקק ומשפשף את הבקבוק, עשן מתחיל לצאת ושדה בשם ג'יני (ברברה עדן) מופיעה. ג'יני מסבירה שהג'ין הכחול נעל אותה בבקבוק למשך 2,000 שנה כיוון שסירבה להתחתן איתו. בהתאם למשאלתו של נלסון, ג'יני מבצעת כישוף על ידי מצמוץ בעיניה (מקביל לנענוע האף של סמנת'ה ב"מעשי כשפים"), ולפתע מופיע מסוק שמחלץ את טוני. כאות תודה, טוני משחרר אותה לחופשי, אך ג'יני, שהתאהבה בטוני ממבט ראשון, חוזרת לבקבוק ומתמקמת בתיק של טוני, כדי להצטרף אליו לביתו שבקוקו ביץ', פלורידה.
בתחילה טוני משאיר את ג'יני בבקבוק שלה, אך מאוחר יותר הוא נותן לה לצאת ולפתח חיים משלה. בעזרת היתר זה מצליחה ג'יני להרוס את אירוסי טוני נלסון ובתו של הגנרל. נסיונותיו של טוני לחפות על ג'יני מביאים אותו לידי הפסיכיאטר של נאס"א, ד"ר אלפרד בֶּלוֹז (היידן רורק), שמנסה להוכיח שטוני משוגע או מסתיר משהו, אך בלוז נכשל שוב ושוב. לחברו הטוב ביותר, קפטן רוג'ר הילי (ביל דיילי), נאלץ טוני לגלות על ג'יני ועל כשפיה. רוג'ר מנסה בתחילה לנצל את ג'יני על מנת שתכשף לו כסף וזהב, אך טוני קובע את מעמדו כאדונה של ג'יני (בעולמה של ג'יני השדה, לכל שדה יש אדון), ומפסיק את ניצוליו של רוג'ר. רוג'ר ממשיך לנסות להשיג כסף מג'יני, אך מכבד את מעמד חברו הטוב כאדונה של ג'יני. טוני ורוג'ר מקודמים לדרגת רס"ן בשלב מוקדם בסדרה. לג'יני יש אחות גדולה שגם לה קוראים ג'יני, אשר זהה לה במראה למעט שערה השחור ובגדיה הירוקים. האחות, אשר מגולמת גם היא על ידי ברברה עדן, מנסה שוב ושוב לקחת את טוני לעצמה. אחד מניסיונותיה האחרונים היו אחרי חתונתם של ג'יני וטוני.
בתחילת העונה החמישית ג'יני נקראת על ידי הדוד שלה סאלי להיות מלכת באסנג'י. היא מחליטה לתת לטוני כמתנת יום הולדת את ממלכת באסנג'י, על מנת שיהיה המלך. בד בבד, נאס"א הטילה על טוני לארח את שגריר קאשה, שכנתה ואויבתה המושבעת של באסנג'י, על מנת להשיג פינקיליום, מינרל בבעלותה של מדינת קאשה ונחוץ לתוכנית החלל האמריקנית. הדוד סאלי מבצע בטוני כשפים שגורמים לו לאיים על חייו של שגריר קאשה. כשרוג'ר מזהיר את טוני מפני שגריר קאשה, טוני לוכד אותו. הדוד סאלי עוזב יחד עם ג'יני הפגועה, שהופכת להיות מלכת באסנג'י בעוד טוני ורוג'ר מוגלים לבסיס נאס"א באלסקה. נאס"א מוצאת מקור אחר לפינקיליום, וקוראת לטוני ורוג'ר חזרה לקוקו ביץ'. אף על פי כן, לאחר שטוני ורוג'ר קוראים בעיתון על המלכתה של ג'יני למלכת באסנג'י, הם טסים לבאסנג'י (ליד רוסיה) ומחזירים את ג'יני. טוני מביא את ג'יני לבסיס נאס"א בקוקו ביץ' ומציג אותה כארוסתו.
תולדות הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה נוצרה על ידי הסופר והתסריטאי סידני שלדון כתגובה להצלחה המסחררת של קומדיית המצבים "מעשי כשפים", הידועה גם בשם "סמנת'ה", אשר שודרה החל מ-1964 ברשת ABC והייתה הסדרה השנייה הנצפית ביותר בארצות הברית באותם ימים. בשלב הליהוק, שלדון התעקש לא ללהק נשים בלונדיניות, על מנת לטשטש כל דמיון בולט לאליזבת מונטגומרי, כוכבת "סמנת'ה", אך לאחר שלא נמצאה שחקנית מתאימה נבחרה לתפקיד ברברה עדן הבלונדינית.
הקו המנחה בשתי הסדרות היה דומה: שתיהן עסקו בנשים צעירות שניחנו בכוחות כישוף ומנסות להתמודד עם חיי היום-יום הרגילים ועם אנשים נטולי כוחות כישוף. הקומדיה שבשתי הסדרות היא ניסיונה של האישה להסתיר את כוחותיה, אך מצד שני ההזדקקות להם בזמנים מסוימים.
כאמור, ג'יני שוחררה מהבקבוק אחרי 2,000 שנים על ידי האסטרונאוט טוני נלסון ומצטרפת לביתו בקוקו ביץ', פלורידה. ג'יני הייתה קצת יותר מסתם משרתת, אך ככל שהסדרה התפתחה, כך התפתחו יחסיה עם טוני נלסון, עד שלבסוף הם התחתנו. סידני שלדון התנגד לנישואיהם של טוני וג'יני בסדרה. גם הוא וגם צוות השחקנים התנגדו לשלב נישואים בסדרה, בטענה שחתונה תהרוס את המתח המיני בין השניים. חברת NBC הודיעה מצדה כי הסדרה תבוטל בתום העונה הרביעית אם השניים לא יתחתנו. החברה התכוונה ממילא לסיים את הסדרה אחרי העונה החמישית, ורצתה לסיים עם הרבה יחסי ציבור. טוני וג'יני התחתנו, NBC קיבלה את יחסי הציבור והסדרה הסתיימה.
הבקבוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבקבוק המפורסם של ג'יני, בו היא נמצאה על ידי רס"ן נלסון ובו היא מתגוררת, לא ייוצר במיוחד לסדרה אלא כבקבוק ויסקי של חברת "ג'ים בים". מחלקת האביזרים של הסטודיו צבעה את הבקבוק כדי שייראה עתיק. במשך שנים נטען שסידני שלדון קיבל את הבקבוק במתנה וחשב שהבקבוק יהיה מושלם לסדרה. מספר אנשים בחברת ההפקה לוקחים לעצמם את הקרדיט על מציאת הבקבוק, אך יש סברות חזקות שמוכיחות שג'ין נלסון, במאית העונה הראשונה, ראתה את הבקבוק בחנות משקאות, קנתה אותו ונתנה לסידני שלדון.
בעונה הראשונה הפקק של הבקבוק היה פקק זכוכית שטוני לקח מבקבוק אחר, לאחר שהפקק הקודם נשאר בחוף בו נמצאה ג'יני. בעונות הבאות הפקק היה פקק ששייך לבקבוק. צבע הבקבוק של ג'יני היה בעיקר ורוד וסגול, בעוד הבקבוק של אחותה היה בעיקר בצבע ירוק והבקבוק של הג'ין הכחול היה בקבוק של "ג'ים בים" שלא נצבע.
בעקבות הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אני חולם על ג'יני" הייתה להצלחה גדולה ברשת NBC, וההצלחה רק גדלה כשהסדרה הופצה לרשתות טלוויזיה מקומיות. השידורים החוזרים של הסדרה קיבלו אחוזי צפייה גבוהים בשנות השבעים, אחוזים שהלכו והתעצמו עם הופעתו של לארי הגמן כג'יי אר יואינג ב"דאלאס".
רבים מכוכבי הסדרה המקורית התאספו לצילומי שני המשכים לסדרה: "אני חולם על ג'יני: 15 שנה אחרי" (1985) ו"אני עדיין חולם על ג'יני" (1991) עם ווין רוג'רס כרס"ן טוני נלסון.
במשך השנים יצאו הרבה פריטים הקשורים לסדרה: בובות, תיקי אוכל, משחק קופסה ואפילו מכונת צלילים קטנה עם משפטים שהקליטה ברברה עדן עצמה.
העיר קוקו ביץ' שבפלורידה מנצלת את הפרסום שקיבלה בסדרה: רחוב בעיר זכה בשם "דרך אני חולם על ג'יני" לכבוד הסדרה. פסטיבל "אני חולם על ג'יני" תוכנן להתקיים ב-2004 עם תחרות כפילים של ג'יני בהשתתפות ביל דיילי, ששיחק את רוג'ר הילי בסדרה, אך הפסטיבל בוטל עקב הוריקן. לבסוף הפסטיבל התקיים ב-2005.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אני חולם על ג'יני
אני חולם על ג'יני, ברשת החברתית פייסבוק
אני חולם על ג'יני, סרטונים בערוץ היוטיוב
"אני חולם על ג'יני", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אני חולם על ג'יני", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אני חולם על ג'יני", באתר Metacritic (באנגלית)- "אני חולם על ג'יני", באתר אידיבי
"אני חולם על ג'יני", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
