לדלג לתוכן

אמילי בלאנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמילי בלאנט
Emily Blunt
בלאנט, 2019
בלאנט, 2019
לידה 23 בפברואר 1983 (בת 41)
בריטניהבריטניה לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת
שם לידה Emily Olivia Laura Blunt עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2001
מקום לימודים
  • הרטווד האוז (2001)
  • Ibstock Place School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
https://emilyblunt.net
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמילי אוליביה לורה בלאנטאנגלית: Emily Olivia Laura Blunt; נולדה ב-23 בפברואר 1983) היא שחקנית בריטית-אמריקאית זוכת פרס גלובוס הזהב על משחקה בתפקיד נטאשה בסרט הטלוויזיה "בתו של גדעון" (2005). הופעתה המשמעותית הראשונה הייתה בסרט הבריטי "אהבה של קיץ" (2004). פריצתה הגדולה הייתה בסרט "השטן לובשת פראדה" (2006) שזיכה אותה במועמדויות לפרסי גלובוס הזהב ובאפט"א. בנוסף, היא שיחקה בסרטים "מלחמתו של צ'ארלי וילסון" (2007), "ויקטוריה הצעירה" (2009), "איש הזאב" (2010), "כנגד כל הסיכויים" (2011), "לופר" (2012), "קצה המחר" (2014), "סיקאריו "(2015) "מרי פופינס חוזרת" (2018), "מקום שקט" (2018), "מקום שקט 2" (2021) ו״אופנהיימר״ (2023) עליו הייתה מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

אמילי בלאנט ובעלה ג'ון קרסינסקי בטקס פרסי גלובוס הזהב, ינואר 2013

בלאנט נולדה בלונדון. אביה פרקליט ואמה מורה. יש לה שלושה אחים: פליסיטי, סבסטיאן וסוזנה. מגיל 7 עד 14, סבלה בלאנט מגמגום. המורה למשחק בבית הספר סייעה לה להתגבר על הגמגום דרך משחק.

את הופעת הבכורה שלה עשתה בלאנט ב-2001 במחזה התיאטרון "The Royal Family" (אנ'). פריצתה הייתה בשנת 2004 בסרט "קיץ של אהבה" (אנ'), בו שיחקה בתפקיד טמזין. הסרט מגולל את סיפור אהבתן של שתי נערות: מונה, בת מעמד העובדים, וטמזין, בת המעמד הגבוה. היא חלקה עם שותפתה לסרט, נאטלי פרס, מועמדות לפרס פריצת השנה בסרט הבריטי העצמאי. באותה שנה התארחה בפרק בסדרה "פוארו". ב-2005 זכתה בלאנט בפרס גלובוס הזהב על תפקידה בסרט הטלוויזיה "בתו של גדעון".

ב-2006 היא גילמה בסרט "השטן לובשת פראדה" את אמילי, העוזרת הראשונה של מירנדה פריסלי, לצד מריל סטריפ ואן האת'וויי. על תפקידה זה קיבלה בלאנט מועמדות נוספת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע.

בשנת 2007 שיחקה בלאנט לצד טום הנקס וג'וליה רוברטס בסרט המועמד לפרס אוסקר "מלחמתו של צ'ארלי וילסון", ובשנת 2008 שיחקה שוב לצד הנקס בדרמה הקומית "באק האוורד הגדול". בשנת 2009 שיחקה בסרט "ויקטוריה הצעירה" בו היא מגלמת את המלכה ויקטוריה בצעירותה, תפקיד שהביא לה מועמדות שלישית לפרס גלובוס הזהב. בנוסף, היא שיחקה בסרט "מטרה פראית" בו היא מגלמת את רוז, אישה המתאהבת במתנקש שנשכר להרוג אותה. באותה שנה היא דיבבה את ג'ולייט בסדרה "משפחת סימפסון".

בתחילת 2010 שיחקה בלאנט בסרט "איש הזאב" לצד בניסיו דל טורו ואנתוני הופקינס. הסרט נחל אכזבה בקופות אך זכה בפרס אוסקר בקטגוריית האיפור. באותה שנה היא שיחקה בסרט "מסעות גוליבר" שלטובתו היא ויתרה על תפקיד בסרט "איירון מן 2". בשנת 2011 היא שיחקה בסרטים: "החבובות" ו"נגד כל הסיכויים" ודיבבה את דמותה של יוליה בסרט ההנפשה "נומיאו ויוליה".

בשנת 2012, היא כיכבה בסרטים: "עד החתונה זה יעבור", "לופר", "לדוג סלמון בתימן", "האחות של אחותך" ו"ארתור ניומן". ב-2014 שיחקה בלאנט בסרטים "קצה המחר" ו"אל תוך היער" ודיבבה את דמותה של נאוקו בגרסה האנגלית לסרט "הרוח העולה".

בשנת 2016 שיחקה בלאנט בתפקיד ראשי במותחן "הבחורה על הרכבת", תפקיד עליו קיבלה מועמדות לפרס גילדת שחקני המסך. בשנת 2018 הופיעה בתפקיד הראשי בסרט האימה "מקום שקט", לצד בעלה ג'ון קרסינסקי, שגם ביים את הסרט. על תפקידה בסרט זכתה בפרס גילדת שחקני המסך.

בשנת 2018 בלנאט שיחקה בסרט: ״מרי פופינס חוזרת״ סרט ההמשך לסרט: ״מרי פופינס", בסרט זה שיחקה בתפקידה של מרי פופינס. על תפקיד זה הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי.

בשנת 2023 שיחקה בסרטו של כריסטופר נולאן "אופנהיימר" בתפקיד קתרין אופנהיימר. על תפקידה קיבלה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע ומועמדות לפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה ומועמדות בפרס גילדת שחקני המסך.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלאנט חיה בלונדון ובוונקובר לסירוגין. ב-2005 היא הכירה את הזמר הקנדי מייקל בובלה בטקס פרסי הטלוויזיה האוסטרלים במלבורן, ואף השתתפה באלבומו "Call Me Irresponsible". הם נפרדו ב-2008, ובנובמבר באותה שנה התחילה בלאנט לצאת עם השחקן האמריקאי ג'ון קרסינסקי. הם התארסו באוגוסט 2009 ונישאו ביולי 2010. לזוג שתי בנות: הייזל, שנולדה ב 2014, ובשנת 2016 נולדה בתם השנייה, ויולט.

ב-2015 בלאנט התאזרחה כאמריקאית בנוסף על אזרחותה הבריטית, והיא בעלת אזרחות כפולה.

השחקן סטנלי טוצ'י נשוי לאחותה של בלאנט, פליסיטי.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סרט תפקיד הערות
2004 אהבה של קיץ טמסין
2006 השטן לובשת פראדה אמילי צ'רלטון
המפתה מארה
2007 משב רוח הבחורה
מועדון הקריאה של ג'יין אוסטן פרודי
העולם על פי דן רותי דראפר
מלחמתו של צ'ארלי וילסון ג'יין לידל
2008 באק האוורד הגדול ולרי בראנן
סאנשיין בע"מ נורה לורקווסקי
2009 ויקטוריה הצעירה ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת
2010 איש הזאב גוון קונליף
מטרה פראית רוז
מסעות גוליבר הנסיכה מארי
2011 נומיאו ויוליה יוליה דיבוב
נגד כל הסיכויים אליז סאלאס
לדוג סלמון בתימן הארייט טלבוט
האחות של אחותך איריס
החבובות המזכירה של פיגי
2012 עד החתונה זה יעבור ויולט בארנס
לופר שרה
ארתור ניומן מישל / שרלוט
2014 הרוח העולה נאוקו סאטומי דיבוב
קצה המחר סמלת ריטה ווראטאסקי
אל תוך היער אשת האופה
2015 סיקאריו קייט מייסר
2016 הצייד: מלחמת החורף פריה
הבחורה על הרכבת רייצ'ל ווטסון
2017 קרקס החיות זואי האנטינגטון דיבוב
הפוני הקטן שלי: הסרט צל סופה דיבוב
2018 מקום שקט אוולין אבוט
עולמם הסודי של גמדי הגינה יוליה דיבוב
מרי פופינס חוזרת מרי פופינס
2020 סיפור אהבה רוזמרי מאלדון
2021 מקום שקט 2 אוולין אבוט
קרוז בג'ונגל לילי הות'ון
2023 אופנהיימר קתרין אופנהיימר
סוחרי הכאב ליזה דרייק
2024 חברים דמיוניים דיבוב
הכפיל ג'ודי מורנו
TBA Not Fade Away
Live Die Repeat and Repeat סמלת ריטה ווראטאסקי
שנה סדרה תפקיד הערות
2003 בודיקה: מלכה לוחמת איזולדה סרט טלוויזיה של ITV
המלחמה של פויל לוסי מרקהאם פרק: "War Games"
הנרי השמיני קתרין הווארד מיני-סדרה
2004 פוארו לינט רידג'ווי דויל פרק: "Death on the Nile"
2005 אימפריה קרמיין מיני-סדרה
The Strange Case of Sherlock Holmes & Arthur Conan Doyle ג'ין לאקי סרט טלוויזיה של BBC
2006 בתו של גדעון נטשה סרט טלוויזיה של BBC
2009 משפחת סימפסון יוליה דיבוב; פרק: "Lisa the Drama Queen"
2022 האנגלייה (אנ') קורנליה לוק מיני-סדרה

גם מפיקה בפועל


מועמדת פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר בסרט טלוויזיה או במיני-סדרה (אנ') (2022)

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה פרויקט תוצאה מקור
2024 פרס גלובוס הזהב שחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע אופנהיימר מועמדות [1][2]
פרסי איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי שחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדות [3]
פרס סאטורן שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט זכייה [4]
פרס האקדמיה הבריטית לקולנוע השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה מועמדות [5]
פרס גילדת שחקני המסך ההופעה הטובה ביותר של שחקנית בתפקיד משנה מועמדות [6]
הביצוע הטוב ביותר של צוות שחקנים בסרט קולנוע (עם קייסי אפלק, קנת בראנה, מאט דיימון, רוברט דאוני ג'וניור, ג'וש הארטנט, ראמי מאלק, קיליאן מרפי, ופלורנס פיו) זכייה
פרס סטלייט השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה מועמדות [7]
פרס אוסקר שחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדות [8][9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Blistein, Jon (11 בדצמבר 2023). "'Barbie' and 'Succession' Dominate 2024 Golden Globe Nominations". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-11 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Brent Lang,Jordan Moreau, Brent Lang, Jordan Moreau, Golden Globes: ‘Oppenheimer’ Leads With Five Wins, ‘Succession’ Tops TV With Four (Complete Winners List), Variety, ‏2024-01-08 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Critics Choice Awards 2024: All the Winners, TIME, ‏2024-01-15 (באנגלית)
  4. ^ Hipes, Patrick (6 בדצמבר 2023). "Avatar: The Way Of Water, Oppenheimer, Star Trek Series Lead Nominations For Genre-Focused Saturn Awards". Deadline Hollywood. ארכיון מ-6 בדצמבר 2023. נבדק ב-7 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ film, Guardian (2024-02-18). "Baftas 2024: the complete list of winners". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-19.
  6. ^ Alli Rosenbloom, Lisa Respers France, SAG Awards 2024: Winners list, CNN, ‏2024-02-25 (באנגלית)
  7. ^ Matt Neglia, The 2023 Satellite Award (IPA) Winners, Next Best Picture, ‏2024-03-04 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Hilary Lewis,Kimberly Nordyke, Hilary Lewis, Kimberly Nordyke, Oscars: Full List of Nominations, The Hollywood Reporter, ‏2024-01-23 (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ הזוכה הגדול של אוסקר 2024: "אופנהיימר", באתר כלכליסט, 11 במרץ 2024