אלכסנדר פרוכורוב
לידה |
11 ביולי 1916 את'רטון, אוסטרליה |
---|---|
פטירה |
8 בינואר 2002 (בגיל 85) מוסקבה, רוסיה |
ענף מדעי | פיזיקה, לייזר, אלקטרוניקה קוונטית, מייזר |
מקום קבורה | בית הקברות נובודוויצ'יה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | ולדימיר מיגולין, סרגיי רייטוב |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | ניקולאי באסוב, Leonid Kornienko, ראדיק מרטירוסיאן, ניקולאי קרלוב, Evgeny Velikhov |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | Galina Shelepina |
אלכסנדר פרוכורוב (ברוסית: Александр Михайлович Прохоров; 11 ביולי 1916 - 8 בינואר 2002), היה פיזיקאי סובייטי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1964 עבור מגוון עבודות בתחום פיתוח לייזרים. על הפעילות המדעית הוענק לו פרס לנין (1959) ועיטורים רבים של ברית המועצות כולל פעמיים תואר גיבור העמל הסוציאליסטי ו-5 פעמים עיטור לנין.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכסנדר פרוכורוב נולד בעיר את'רטון קווינסלנד, אוסטרליה למשפחת מהפכנים רוסים שנמלטו מרדיפות השלטון. בשנת 1923 המשפחה חזרה לברית המועצות. בשנת 1939 פרוכורוב סיים את לימודיו באוניברסיטת סנקט פטרבורג בהצטיינות יתרה והחל ללמוד לתואר דוקטור במכון לבדב לפיזיקה במוסקבה. עם תחילת מלחמת העולם השנייה גויס ולחם בחיל הרגלים. לאחר פציעה קשה שוחרר וחזר למכון לפיזיקה להמשך לימודי תואר שלישי.
פרוכורוב עבד במכון לבדב לפיזיקה משנת 1946 ועד לשנת 1982. בשנת 1954 מונה למנהל מעבדת תנודות ובשנת 1968 לסגן מנהל המכון. בשנת 1982 מונה למנהל מכון לפיזיקה כללית שהוקם באותה שנה והיה מנהלו עד לשנת 1998.
במקביל לימד באוניברסיטת מוסקבה ובשנת 1959 מונה לפרופסור. בנוסף לימד במכון לפיזיקה טכנית במוסקבה.
בשנת 1960 נבחר לחבר בהתכתבות באקדמיה למדעים של ברית המועצות ובשנת 1964 לחבר מן המניין.
בשנת 1969 מונה לעורך ראשי של האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה והוציא לאור את המהדורה השלישית שלה.
בשנת 1983 ביחד עם עוד שלושה חברי האקדמיה חתם על פניה גלויה בגנות אנדריי סחרוב שפורסמה בעיתונות הסובייטית.
פרוכורוב נפטר בשנת 2002 במוסקבה ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.
פעילות מדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכסנדר פרוכורוב פעל בתחום הרדיופיזיקה, פיזיקת מאיצים, רדיוספקטרוסקופיה אלקטרוניקה קוונטית ואופטיקה לא ליניארית. עבודות הראשונות שלו עסקו בהתפשטות גלי רדיו על פני שטח כדור הארץ ובמיוחד ביונוספירה. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא סיים את עבודת הדוקטורט שלו בתחום גלי רדיו.
בשנת 1953 ביחד עם ניקולאי באסוב ניתח חוקים של פליטה מאולצת. על בסיס עבודה זו הם בנו את המייזר הראשון בשנת 1954. בשנת 1955 פרוכורוב ניתח את תהליך היפוך האוכלוסייה שמהווה בסיס לבניית לייזר. במשך מספר שנים עסק במחקרים בתחום הפאראמגנטיות.
על העבודות שהביאו לפיתוח הלייזר קיבל פרס לנין בשנת 1959 ופרס נובל לפיזיקה בשנת 1964.
במהלך שנות ה-60 צוות בראשותו בנה כמה לייזרים בטכנולוגיות שונות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדר פרוכורוב, באתר פרס נובל (באנגלית)
- גילוי דעת בגנות אנדריי סחרוב (ברוסית)
- רעיון אישי עם פרוכורוב על חייו ומחקריו (ברוסית)
- אלכסנדר פרוכורוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אלכסנדר פרוכורוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
---|---|---|
1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) |
- פיזיקאים סובייטים
- חברי האקדמיה למדעים של ברית המועצות
- מקבלי עיטור לנין
- גיבורי העמל הסוציאליסטי
- מקבלי עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה
- מקבלי עיטור ההצטיינות למען המולדת
- אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- אישים הקבורים בבית העלמין נובודוויצ'יה
- סגל אוניברסיטת מוסקבה
- זוכי פרס נובל לפיזיקה
- זוכי פרס לנין
- בוגרי אוניברסיטת סנקט פטרבורג
- סובייטים שנולדו ב-1916
- נפטרים ב-2002