דוגמה נוספת היא 7 העמדות שבנתה בריטניה בים, בשפך נהר התמזה ונהר מרזי, בזמן מלחמת העולם השנייה. עמדות אלה שמשו להגנה מפני מטוסי חיל האוויר הגרמני. העמדות נקראו מצודות מאונסל(אנ') על שם המתכנן שלהם. בשנות החמישים נטש הצבא הבריטי עמדות אלה וחלקן שמשו אחר כך כתחנות רדיו פירטיות. על אחת מעמדות אלה הוקמה נסיכות סילנד.
פלבופולדר בתמונת לוויןפלבופולדר (Flevopolder) (אנ') בהולנד. אי מלאכותי ששטחו כ-970 קמ"ר והוא ככל הנראה הגדול בעולם. חלקו הצפון מזרחי נוצר בשנת 1955 וחלקו הדרום מערבי נוצר בשנת 1968.[1]
נמל התעופה הבין-לאומי של הונג קונגנמל התעופה הבין-לאומי הונג קונג נבנה על גבי אי מלאכותי שנוצר מהרחבת וחיבור שני האיים הקטנים "צ'ק לאפ קוק" ו"לאם צ'או". שטחם המקורי של האיים מהווה כעשרים וחמישה אחוזים מתוך 12.48 קמ"ר – שטחו של נמל התעופה. הנמל נפתח ב-6 ביולי 1998.
איי התמרים, דובאיאיי התמרים הם שלושה איים מלאכותיים, שהוקמו החל משנת 2001 בחופיה של העיר דובאי. האיים נועדו להגדיל את אורך החוף של העיר בכ-520 קילומטר והם מעוצבים בצורת עצי תמר.
בשנת 2000 פורסם דוח ממשלתי שהוכן על ידי ועדה שהורכבה מצוות מומחים ישראלי-הולנדי ופעלה במימון שתי הממשלות בשנים 1997–2000. הוועדה בחנה את ההיתכנות של בניית איים מלאכותיים מול חופי ישראל. הדוח התרכז בעיקר בהיבטים הטכנולוגיים והכלכליים של הפרויקט ועלות הקמת תשתית לאי אחד הוערכה בכ-1.5 מיליארדדולר. לאור הדוח אושרה הקצבה של 6 מיליון ש"ח לשם המשך בדיקות ההיתכנות.[3] הוועדה כללה בדיקות בקטע החוף שבין חדרה לפלמחים. בדיקת קדם-היתכנות מראה היתכנות סביבתית, טכנולוגית, ומשפטית וכדאיות כלכלית, מבחינת ערך הקרקע, לבניית איים מלאכותיים מול חופי ישראל, כאשר ההיתכנות הסביבתית מותנית בנקיטת פעולות אחזקה שוטפות למניעת נזקים לחופים ולמדף היבשתי.[4]
על אף החלטות הממשלה החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שלא לבחון את נושא האיים המלאכותיים למגורים וקיבלה הוראה המצמצמת את הבחינה לנושאי תשתית בלבד. בין השאר נקבע כי "המועצה הארצית לתכנון ולבנייה רואה צורך בעריכת סקר ומסמך מדיניות לאיסוף נתונים, בחינת הצרכים וההשלכות בהקמת איים מלאכותיים למטרות תשתית".[5]
במהלך שנת 2017 חלו שתי התפתחויות משמעותיות בישראל: שר התחבורהישראל כץ החל לקדם מול ארצות הברית את תוכנית "אי-פרדות", הקמת אי מלאכותי ובו נמל ימי ושדה תעופה אל מול חופי עזה – במימון בין-לאומי.[6]כמו כן, במקביל, משרד התחבורה יצא במכרז לבחינת היתכנות להקמת אי מלאכותי לשדה תעופה בישראל.[7]
בחוק הים של האומות המאוחדות יש לאיים מלאכותיים הכרה חוקית מעטה. האיים יימצאו תחת תחום השיפוט של המדינה הקרובה ביותר במרחק 12 מייל ימי. כמו כן מצוין בחוקים שכל מדינה יכולה לבנות איים מלאכותיים משלה.
