איסול
לידה |
6 במרץ 1972 (בת 52) בואנוס איירס, ארגנטינה |
---|---|
מדינה | ארגנטינה |
שפות היצירה | ספרדית |
פרסים והוקרה | פרס אסטריד לינדגרן (2013) |
www | |
מריסול מיסנטה (באנגלית: Marisol Misenta, נולדה ב-6 במרץ 1972) הנודעת בשם העט איסול (Isol), היא מאיירת ספרי ילדים וקומיקס, מעצבת גרפית, כותבת, זמרת ומלחינה. יצירתה מתייחדת בהיותה רב תחומית וכזו המתבוננת בעולם דרך נקודת מבטו של הילד. הספר הראשון שפרסמה היה "vida de perros" בשנת 1997. משתתפת בתערוכות רבות ברחבי העולם ולאורך השנים זכתה בפרסים רבים, בראשם פרס אסטריד לינדגרן, הנחשב לפרס החשוב בעולם לספרות ילדים ונוער, בו זכתה בשנת 2013.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מריסול "איסול" מיסנטה נולדה בבואנוס איירס, ארגנטינה ב-1972. היא החלה את לימודי האמנות שלה ב-Escuela de Bellas Artes "Rogelio Yrurtia" ומשם המשיכה ללימודים באקדמיה לאמנות בבואנוס איירס[1][2]. בצעירותה עבדה כאמנית פרסומות וכמאיירת קומיקס בעיתון הארגנטינאי Clarín[2][3].
ב-1997 השתתפה בתחרות לספרים מאוירים במקסיקו עם הספר הראשון שלה: "vida de perros", סיפור על ילד קטן שמוצא דמיון בינו לבין הכלב שלו. הרבה מהמאפיינים המאוחרים בעבודותיה באו לידי ביטוי כבר בספר זה[2]. איסול לא ניצחה בתחרות, משום שיצירותיה נראו לשופטים חריגים מידי, אולם זכתה בציון לשבח. בנוסף, השופט הראשי, מו"ל חשוב במקסיקו, התאהב בספרה והחליט להוציאו לאור. איסול התבקשה לעדן מעט את איוריה, אך היא בחרה שלא לשנות דבר. הספר יצא לאור ופתח שיתוף פעולה ארוך טווח בין איסול לבין בית ההוצאה. בעקבות כך, רוב ספריה של איסול פורסמו במקסיקו[2].
איסול משתפת פעולה כבר שנים רבות עם המשורר הארגנטינאי ג'ורג' לוחאן (Jorge Luján), והם הוציאו יחד מספר רב של ספרים, הראשון בהם היה הספר (2002) Tic Tac. בספרים אלו, איסול היא המאיירת, אך בזכות העוצמה של איוריה, היא ממלאת תפקיד של כותבת שותפה[2][1].
איסול איירה מעל ל-25 ספרים, 11 מהם היא גם כתבה. ספרייה זכו להצלחה מהירה ותורגמו ל-20 שפות, בהן: צרפתית, גרמנית ופורטוגזית[1][3]. היא נחשבת לסופרת הלטינית החשובה ביותר לספרים מאוירים[2].
פעילות מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופי יצירותיה של איסול
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאומנית, עבודותיה של איסול מתפרסות למגוון תחומים והיא נודדת בחופשיות בין הציור, העיצוב והכתיבה, דבר המקבל ביטוי בספריה[2][4]. איסול מחפשת תבניות מקוריות וחדשניות לספריה[1][4] דרכן תוכל לבטא את התפיסות ואת המחשבות אותן היא מעוניינת להעביר[2]. הניסיון שלה בסוגי מדיה שונים יוצר מכלול, שהוא מעין חוויה כללית של סגנון, צורה ותוכן שמעצימה את העברת המסר ואת תפיסת המהות של הסיפור[1][3].
התחומים שבהם עבודותיה נוגעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רואה את העולם מנקודת מבטם של הילדים, והיא נאמנה לכך בעקביות בכל עבודותיה[2]. נוהגת לכתוב ספרות ילדים רבת רבדים המכבדת את תבונת הילדים הקוראים, אך עם זאת סומכת על האינטואיציה שלהם[4] ועל יכולתם הטבעית לרדת לסוף דעתה בעניין המסר שהיא מעוניינת להעביר[2]. דוגמה אחת לריבוי הרבדים בספריה, היא העובדה שעל פי רוב סיפוריה ניתנים לפרשנויות רבות ולעיתים סותרות ממש. לדוגמה, בספר (El Globo (2002 מסופר על אמא צעקנית שנהפכת לבלון שאותו קושרת ילדתה לידה. בו בזמן שהסיפור יכול להיתפש כשנוי במחלוקת, הוא יכול להיתפש כסיפור על חופש ושחרור (על פי דברי איסול)[4][2].
דוגמה נוספת למורכבות יצירתה היא בחירתה לסיים את סיפוריה בסוף פתוח[3], כגון בספר (Tener un patito es útil (2007, סיפור שיכול להיקרא משני צדדיו – בעל שתי אפשרויות להתפתחות העלילה ושתי אפשרויות לסיום[1].
כחלק מנאמנותה לקוראיה הצעירים, איסול עוסקת בחשיפת האבסורדים של עולם המבוגרים[1], ומפגישה את קוראיה עם הכאוס איתו יהיה עליהם להתמודד לכשיתבגרו[3]. לשם כך איסול מעלה הרהורים, מחשבות ורגשות שונים שהיכרות איתם, כך היא מאמינה, יכינו את הילדים לחיים הבוגרים ולעבור את ה"מבוך" שהוא הילדות[4][3]. דוגמה לאלה הוא הספר (petit, el monstruo (2007, בו מסופר על ילד שלא מבין מדוע התנהגותו נחשבת ראויה לשבח במקרים מסוימים, אך גוררת זעף במקרים אחרים. הספר עוסק בניסיון של הילד להבין את ההופכיות של עולם המבוגרים[2].
הכתיבה של איסול – מוטיבים המופיעים בתוכן המילולי
[עריכת קוד מקור | עריכה]איסול הוסיפה בהדרגה התייחסות טקסטואלית לציוריה, כך יצרה דיאלוג בין הטקסט לתמונה, שאפשר לה להעביר מסרים מגוונים[2](על פי דבריה של איסול). סיפוריה של איסול עוסקים לפעמים בנושאים פילוסופיים והם תמיד בעלי תחכום ושנינות מעודנת[1]. כתיבתה נעה בין ההומור לקיצוניות[4] דוגמת ספרה (La bella Griselda (2010, סיפור על נסיכה יפהפייה שמחזריה "מאבדים את ראשם" מולה – תרתי משמע. הרעיון שמאחורי הסיפור הוא הומוריסטי, אך שימוש בכפל המשמעויות של "איבוד ראש" הוא מעט קיצוני. בסיפוריה קיימים מוטיבים לא צפויים הכוללים תפניות מפתיעות בעלילה[1][2].
היצירה של איסול – מוטיבים הבאים לידי ביטוי באומנות שלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לאפיין את איוריה של איסול כאקספרסיוניסטים[1], מפני שהיא נוהגת להעביר מסרים והלכי רוח דרך קווי המתאר של הדמויות או המוטיבים בהם משתמשת בסיפוריה ולא מתעסקת בתיאור המציאות הנראית לעין[4][3][1][2].
איוריה מאופיינים בדרך כלל בקווים ברורים ועוצמתיים, כבעלי אמירה גסה, ונתחמים לעיתים על ידי קו שבור[1], ובקו מתאר כפול[4], המשמש בדרך כלל כמשל להדגשת דו-ערכיות או דיכוטומיה[2]. חוסר הליטוש בעבודותיה של איסול מכוון לעודד את הקוראים להבנה שהם טובים מספיק כפי שהם, והעליזות שבצורות המשתנות באיוריה באה להזכיר, שאין רק דרך אחת "נכונה" להסתכל על המציאות[3]. איסול מעניקה לדמויות – ובעיקר לילדים שבהן, פרופורציות מפתיעות, דוגמת ראשים גדולים מהרגיל המציגים לראווה את התגובות הרגשיות כפי שהן[4][3].
הטכניקות שבהן היא משתמשת לאיוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבודותיה, נוהגת איסול למזג בין מספר טכניקות ומדיות[3] כמו ערכות צבעים פשוטות[4], צבעי "פסטל שמן" ובשילוב צביעה דיגיטלית[3]. באיוריה של איסול ניתן לחזות בצביעה מכוונת מחוץ לקווי המתאר[1]. במהלך עבודתה, לעיתים משנה איסול את המדיום בעזרתו עיבדה את האיור. לדוגמה, מעבדת חצי מהדמות בקו ואת החצי השני בעזרת צבעים עמומים[3].
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2013, זכתה איסול בפרס אסטריד לינדגרן[1][2] כאשר 207 סופרים התמודדו על הפרס באותה שנה. חבר השופטים שיבח את איסול על '"יצירת ספרים מאוירים מנקודת המבט של הילד". הם שיבחו את טכניקת האיור שלה ואת כך שהיא מרחיבה את גבולותיו של הספר המאויר כמדיום וחוקרת בכישרון רב תבניות חדשות ליצירותיה. בספריה היא מעניקה הסתכלות על העולם מנקודת מבטה, עונה לשאלותיהם של הילדים עם ביטוי אמנותי עוצמתי, ומציעה תשובות הפתוחות למחשבה, בעזרת הומור חופשי וקלילות, גם כאשר היא נוגעת בהיבטים אפלים[5]. איסול היא הזוכה הראשונה בפרס זה כשאף לא אחד מספריה תורגם לשוודית לפני התחרות[3].
איסול הוזמנה להציג את עבודותיה במספר תערוכות בינלאומיות, בהן הביאנלה לאיור בברטיסלבה (2003) ובקונסוליה הבריטית בבואנוס איירס (2004).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספרים שכתבה ואיירה בתרגום לאנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nocturne : Dream recipes varied and easy to make (in just 5 minutes) Groundwood books, Toronto 2012 (Original title: "Nocturno : Recetario de sueños variados y fáciles de hacer (en sólo 5 minutos)
- Beautiful Griselda Groundwood books, Toronto 2011 (Original title: "La bella Griselda")
- Doggy slippers Author: Jorge Luján, with the contribution of Latin American children Groundwood books, Toronto 2010 (Original title: "Pantuflas de perrito")
- Petit, the Monster Groundwood books, Toronto 2010 ( Original title: "Petit, el Monstruo")
- It’s useful to have a duck : It’s useful to have a boy Groundwood books, Toronto 2009 Allen & Unwin, Crows Nest N.S.W. 2009 (Original title: "Tener un patito es útil : Tener un nene es útil")
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של איסול (בספרדית)
- איסול, ברשת החברתית פייסבוק
- איסול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- איסול, באתר Discogs (באנגלית)
- שיר ששרה איסול יחד עם ההרכב שהיא לוקחת בו חלק, סרטון באתר יוטיוב
- הנאום של איסול בטקס קבלת הפרס ע"ש אסטריד לינדגרן במאי 2013 (אורכב 08.11.2017 בארכיון Wayback Machine)
- הבלוג של איסול עם עדכונים על ספריה ועבודותיה
- הביבליוגרפיה של איסול (אורכב 07.11.2017 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Creates picturebooks from the eye level of the child - ALMA, www.alma.se, 2013-03-25 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 Creates open narratives with room for multiple interpretations - ALMA, www.alma.se, 2013-03-25 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 "Northward Bound: The Picture Book Art of Isol". The Horn Book (באנגלית אמריקאית). 2013-11-15. נבדק ב-2017-11-03.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 "Isol (Marisol Misenta)". Nordiska Akvarellmuseet (באנגלית). נבדק ב-2017-11-03.
- ^ Flood, Alison (2013-03-26). "Argentinian illustrator Isol wins Astrid Lindgren award". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2017-11-03.