אינטרמצו בפריז
כרזת הסרט | |
מבוסס על | הרומן "פריז בלוז" של הארי פלנדר |
---|---|
בימוי | מרטין ריט |
הופק בידי | סאם שו |
תסריט | וולטר ברנסטיין, ג'ק שר |
עריכה | רוג'ר דוואיר |
שחקנים ראשיים |
פול ניומן ג'ואן וודוורד סידני פואטייה דיאן קארול לואי ארמסטרונג |
מוזיקה | דיוק אלינגטון |
צילום | כריסטיאן מטראס |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | יונייטד ארטיסטס |
חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס |
הקרנת בכורה | 27 בספטמבר 1961 |
משך הקרנה | 98 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה |
סרט קודם | The Great Summit |
סרט הבא | First Time! The Count Meets the Duke |
דף הסרט ב־IMDb | |
אינטרמצו בפריז (באנגלית: Paris Blues) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1961 בבימויו של מרטין ריט עם פול ניומן, סידני פואטייה, ג'ואן וודוורד ודיאן קארול בתפקידים הראשיים.
התסריט מבוסס על הרומן "פריז בלוז" מאת הארי פלנדר משנת 1957. הרומן העלה את בעיית הגזענות בחברה האמריקאית והתסריט מטפל בבעיה באופן יותר "מרוכך". הסרט צולם בשחור-לבן בפריז ומשובצים בו האתרים המפורסמים של העיר. לואי ארמסטרונג מופיע בסרט בתור נגן חצוצרה (בשם Wild Man Moore) עם תזמורתו ומצטרף ל"נגינתם" של ניומן ופואטייה.
דיוק אלינגטון חיבר את פסקול המוזיקה של הסרט והיה מועד על כך לפרס אוסקר לפסקול המוזיקה לסרט מוזיקלי. הפסקול יצא ב-1961 בתקליט בהשתתפותם של אלינגטון וארמסטרונג והיה מועמד לפרס גראמי.
בישראל הופץ הסרט על ידי יוניטד ארטיסטס אוף ישראל.[1]
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רם בוואן (פול ניומן) ואדי קוק (סידני פואטייה) הם נגני ג'אז אמריקאים המתגוררים ומנגנים בפריז. רם הוא נגן טרומבון ואדי הוא סקסופוניסט שחור שבחר לעבור לפריז בגלל הגזענות שחווה בארצות הברית. רם מנסה את כוחו בהלחנה אבל אדי לא מתרשם מיצירותיו. הם מנגנים בלהקה ג'אז שכוללת גם את הגיטריסט המוכשר "ג'יפסי" (סרג' רג'יאני) שרם מנסה ללא הצלחה לגמול אותו מסמים קשים.
לפריז מגיע חצוצרן הג'אז הנודע Wild Man Moore (לואי ארמסטרונג) ורם מגיע לפגוש אותו בתחנת הרכבת ולתת לו יצירה שהלחין. בתחנה הוא נפגש גם עם שתי בחורות אמריקאיות שבאו לשבועיים לפריז, ליליאן קורנינג (ג'ואן וודוורד) וקוני למפסון (דיאן קארול). ליליאן היא גרושה עם שני ילדים וקארול היא מורה שחורה. רם מזמין אותן למועדון בו הוא מופיע.
ליליאן וקוני מגיעות להופעה במועדון הג'אז ומתלהבות. עד מהרה מתפתחים קשי ידידות בין שתי הבחורות ושני הנגנים והם יוצאים לסיורים ברחבי פריז. ליליאן מתקשרת לסם שנגינתו שבתה אותה. היא מבקשת לפתוח פרק חדש בחייה עם סם בארצות הברית אך סם לא מוכן לוותר על הקריירה המוזיקלית שלו.
גם הקשר בין קוני ואדי מתהדקים והיא מבקשת אותו לחזור אתה לארצות הברית ולהקים ביחד משפחה אך הוא לא מוכן לחזור לארץ שמפלה אותו בתור אדם שחור וכי בפריז מתייחסים אליו בתור אדם ואמן בלי קשר לצבע עורו.
רם נפגש עם מפיק ג'אז השם ברנרד שעבר על יצירותיו ומודיע לו שהן קלות, חסרות עומק ואין בהן חידוש. רם מדוכא מהביקורת הזאת ומודיע לליליאן שהוא מוכן לחזור אתה לארצות הברית.
בתחנת הרכבת נפרד אדי מקוני ומבטיח להגיע לארצות הברית בזמן הקרוב. ליליאן מחכה לרם אבל כשהוא מגיע הוא אומר שהחליט בכל זאת להישאר בפריז ולעסוק במוזיקה. שתי הבחורות נפרדות משני הנגנים ובכך מסתיים האינטרמצו שלהן בפריז.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אינטרמצו בפריז", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אינטרמצו בפריז", באתר AllMovie (באנגלית)
- "אינטרמצו בפריז", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "אינטרמצו בפריז", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קדימון לסרט אינטרמצו בפריז, באתר יוטיוב
- לואי ארמסטרונג מנגן עם פול ניומן וסידני פואטייה, באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אינטרמצו בפריס, באתר ארכיון המדינה