אידולון
 אידולון
| |
|---|---|
מושבה של אידולון מצוי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| תת־משפחה: | Eidolinae |
| סוג: | אידולון |
| שם מדעי | |
 Eidolonרפינסק, 1815 | |
| |
אידולון או עטלף דקלים (שם מדעי: Eidolon) הוא סוג של עטלף בינוני במשפחת עטלפי הפירות, שכולל 2 מינים שחיים בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה. הסוג הוקם בשנת 1815 על ידי הזואולוג האמריקני-צרפתי קונסטנטין סמואל רפינסק ומשמעות שמו המדעי היא ״רוח רפאים״. הסיווג של עטלף הדקלים בתוך משפחת עטלפי הפירות אינו ברור; הדעות חלוקות האם לסווגו בתת-משפחת השועלים המעופפים (Pteropodinae), בתת-משפחת עטלפים רוסטיים (Rousettinae) או בכלל בתת-משפחה עצמאית - אידולונים (Eidolinae).
תיאור ואנטומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האידולון מתאפיין בגוף דק ומוארך, בראש גדול חרוטי ובלוע ומחודד. האוזניים גדולות ורחבות עם קצה מעוגל. העיניים גדולות ובולטות והנחיריים מופרדים בחריץ עמוק. בין המאפיינים של הסוג המבדילים אותו מהשועלים המעופפים ניתן למנות עצם עורפית מעוגלת ולא ישרה, עצם חותכת מופרדת מהחרטום, העדר שיער נוקשה בצוואר, לחיים נפוחות ושיניים קצרות יחסית עם נוסחה שונה (5 טוחנות בלסת העליונה ו-6 טוחנות בתחתונה). כמו כן, יש לו זנב קצרצר בניגוד לרוב השועלים המעופפים נטולי הזנב.
אורך הראש והגוף של עטלפי הדקלים 14–22 ס״מ, אורך הזרוע 117–134 מ״מ ואורך הזנב 10–22 מ״מ; מוטת הכנפיים 72–95 ס״מ ומשקלם 230–350 גרם. הזכרים כבדים במקצת מן הנקבות. קרום התעופה האחורי מסתכם ברצועות דקות לאורך פנים הרגליים.
הפרווה של האידולון קצרה ודלילה. צבעה הכללי נע בין צהוב עז לצהבהב חיוור, אוכרה, זית, חאקי או בז, כשאזור הגב חום אפרורי וסביב הצוואר יש סינר כתום או זהוב. הפנים, הכנפיים, הרגליים והזנב בצבע שחור מפוחם או חום כהה והזרועות, האמות והכתפיים לבנבנות-כסופות. בבסיס האוזניים יש צמד כתמים לבנים והאישונים אדמדמים. האוזניים כתמתמות או שחורות.
תפוצה וביולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האידולון נפוץ באפריקה ובחצי האי ערב. בין המדינות שבהם הם מצויים ניתן למנות את תימן, סעודיה, אתיופיה, סודאן, כל מדינות אפריקה שמדרום לסהרה (להוציא סומליה, בוצוואנה ונמיביה) ומדגסקר. בית הגידול שלהם מגוון למדי וכולל יער גשם טרופי, יער סובטרופי יבש, סוואנה מישורית צחיחה למחצה, סוואנה טרופית, סוואנת-שיחים דוקרנית, בתה ואפילו אזורים עירוניים.
האידולון פעיל בעיקר בלילה, אך מגיח מדי פעם גם בשעות היום. את רוב שעות היום החמות הם מבלים במנוחה בנקיקי סלעים, מערות או עצים גבוהים - בפרט תחת כפות דקלים שהעניקו להם את שמם. המינים בסוג חברותיים, ומין אחד אף חי במגה-מושבות של מאות אלפי פרטים ומבצע אחת לשנה נדידה ענקית ברחבי אפריקה בה משתתפים רבבות פרטים. התזונה של עטלפי הדקלים מורכבת מפירות, צוף, פרחים, עלים וקליפות עצים. הרגלי התזונה שלהם, הופכים אותם למאביקי פרחים ולמפיצי זרעים בולטים באפריקה שמדרום לסהרה.
עונת הרבייה של העטלפים מתרחשת בין אפריל ליוני, אך לאחר מכן העובר אינו מתפתח אלא נכנס לדיאפאוזה עד אוקטובר, וההמלטות מתרחשות בין פברואר למרץ. עיכוב ההתפתחות מתרחש במהלך העונה היבשה ומאפשר לנקבות להמליט כאשר המזון שופע. עטלפי הדקלים מאוימים מצד אובדן בית גידול וציד לבשר. מין אחד מסווג כקרוב לסיכון (NT) ומין אחד פגיע (VU).
מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוג זה 2 מינים:
- אידולון מצוי (Eidolon helvum) - מצוי ברחבי אפריקה ובחצי האי ערב.
- אידולון מדגסקרי (Eidolon dupreanum) - אנדמי למדגסקר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אידולון, באתר ITIS (באנגלית)
- אידולון, באתר NCBI (באנגלית)
- אידולון, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אידולון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אידולון, באתר GBIF (באנגלית)
