איבי-סין

איבי-סין, מלך שומרי בסוף האלף השלישי לפני הספירה, האחרון בשושלת השלישית של אור.

חייו

על פי הכרונולוגיה התיכונה, איבי-סין נולד בשנת 2028 לפני הספירה והיה הדור החמישי לשושלת השלישית של אור, השושלת שהקימה את האימפריה המפוארת בשומר של סוף האלף השלישי, ושבמסגרתה פרחה ושגשגה הספרות והתרבות השומרית.

בשנתיים הראשונות לשלטונו התנהלו ענייני הממלכה על מי מנוחות, אולם החל משנתו השלישית החל כרסום חמור בשלטונו. האמורים, שבטי נוודים שהגיעו ממזרח, החלו לפלוש אל תוך האימפריה. הם חדרו את החומה העצומה שהקים שו-סין, אביו של איבי-סין, כחיץ בפניהם, והחלו במסעות רצח וביזה ברחבי האימפריה.

התוצאות ההרסניות של פלישותיהם לא היו רק פוליטיות וצבאיות אלא גם כלכליות: החקלאות חדלה מלפעול כסדרה והדרכים נחסמו, עובדה שהפריעה לייבוא תבואה מחוץ לאור. באופן זה נוצר מצב של מחסור, שהגיע במהרה לאינפלציה קשה. מחירי התבואה נסקו פי שישים ובזו אחר זו חדלו הערים בפריפריה, אשר היו משועבדות לאור הבירה, להכיר בשלטונו של איבי-סין, ובכך פוררו את האימפריה עד שנשארה רק הבירה אור לבדה. עדות חשובה להתפוררות האימפריה הם המסמכים הכלכליים שנמצאו בערי שדה אלו, אשר מציינים פחות ופחות את תאריך כתיבת המסמך על פי שמות השנים שקבע איבי-סין. כמו כן, ישנן עדויות על הפסקת תשלומי מס הקרבן למקדש הראשי באור.

בחולשתו, שלח איבי-סין את הפקיד הבכיר אישבי-ארה כדי לקנות תבואה בצפון, וזה השיב לו במכתב בו הוא מפרט את קשיי העברת התבואה לאור כיוון שליטתם של האמורים על המצודות והדרכים. בסופו של המכתב, מציע אישבי-ארה למנותו לשליט של שתי ערים חשובות: איסין וניפור. איבי-סין הסכים להצעה זו, שייתכן ונאמרה אף בנימה של איום, ובכך סלל את הדרך לאישבי-ארה להיות המלך החשוב הבא במסופוטמיה שיבוא תחתיו. לאחר זמן לא רב, פלשו אף העילמים לאימפריה המפוררת, החריבו את הבירה אור ואת מקדשה, הרגו את תושביה והגלו את המלך איבי-סין לעילם, שם מצא את מותו. אירוע זה התרחש בשנת 2004 לפני הספירה, ועם נסיגת הפולשים מילא אישבי-ארה את הוואקום השלטוני שנוצר והקים שושלת מלוכה חדשה וחזקה, שושלת איסין.

נפילתו של איבי-סין היא גם נפילתה של ממלכת אור III, אשר תחת שלטונה זכתה התרבות השומרית לפריחה חסרת תקדים שהניבה את רוב היצירות השומריות הקלאסיות המוכרות לנו כיום. אמנם, בתקופות שבאו אחר כך המשיכו לכתוב בשומרית, אך השפה הלכה והתנוונה ואת מקומה דחקה השפה האכדית, שהפכה במהרה לשפה העיקרית של המסופוטמים ושל המרחב כולו. חורבנה של העיר אור ועימה הממלכה כולה מתועד בחמש קינות שומריות פיוטיות, שכל אחת מהן מוקדשת לחורבנה של עיר אחרת: הקינה על חורבן אור, הקינה על חורבן שומר ואור, הקינה על חורבן ניפור, הקינה על חורבן ארידו והקינה על חורבן ארך.

ראו גם

• רשימת המלכים השומרית

לקריאה נוספת

• ש. שפרה ויעקב קליין (מתרגמים, עורכים ומבארים), בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עם עובד, 1996.
• נתן וסרמן ויגאל בלוך, האמורים: מסופוטמיה בראשית באלף השני לפנה"ס, כרמל, 2019

קישורים חיצוניים

• הקינה על חורבן אור בתרגום לאנגלית.

מלכי שומר
הקודם: שו-סין	שושלת אור 3 2027-2003 לפנה"ס	הבא: אישבי-ארה