אורים
 | |||||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||||
| מחוז | הדרום | ||||||||||
| מועצה אזורית | אשכול | ||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 94 מטר | ||||||||||
| תאריך ייסוד | 1946 | ||||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||||
| מוצא המייסדים | בולגריה | ||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |||||||||||
| - אוכלוסייה | 453 תושבים | ||||||||||
| |||||||||||
(למפת מערב הנגב רגילה)   אורים  | |||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 | ||||||||||
אוּרִים הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, כ-9 קילומטר ממערב לאופקים. משתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת ולמועצה האזורית אשכול.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת אורים הוקמה במוצאי יום כיפור ה'תש"ז, 1946, במבצע עליית 11 הנקודות בנגב. הגרעין המייסד, שהורכב ברובו מנוער יוצא בולגריה, חניכי תנועות הנוער גורדוניה והמכבי הצעיר, ישב ברעננה מספר שנים לפני העלייה לקרקע. תחילה, הם התיישבו באזור גריין ליד קיבוץ גבולות[3], אך עקב קשיים המתיישבים עברו מאוחר יותר לנקודה הסמוכה לצאלים[4]. בשנת 1948 עברו למקום הקבע במשטרת עימארה שנתפסה על ידי חטיבת הנגב לאחר שהשוטרים הבדווים ששרתו בה, נטשו את המשטרה עם סיום המנדט הבריטי במאי 1948.[5]
בראשית שנות החמישים נקלטו בקיבוץ גרעיני נוער, יוצאי צפון אמריקה, של תנועת הבונים והחל מאמצע שנות החמישים ועד ראשית שנות השמונים נקלטו בקיבוץ גרעינים של התנועה המאוחדת, הנוער העובד והלומד וגרעינים נוספים של תנועת הבונים.
בתחילה השתייכה הקבוצה לתנועת חבר הקבוצות. לאחר מכן לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, לתק"ם ועתה - לתנועה הקיבוצית. בתחילת שנות השישים היה אורים אחד מראשוני הקיבוצים אשר בהם עזבו הילדים את הלינה המשותפת, בניגוד לעמדת התנועה. עימות נוסף של הקיבוץ עם הנהגת התנועה היה באמצע שנות השישים, עת נשלחו נערי הקיבוץ ללמוד באשל הנשיא (שבו למדו באותה עת בני מושבי האזור וילדי פנימייה) ולא בבית ספר קיבוצי.
בשנות השבעים עבר הקיבוץ מהמועצה האזורית מרחבים, אליה השתייך עד אז, למועצה האזורית אשכול. בעקבות צעד זה לומדים היום ילדי הקיבוץ בבתי הספר הקיבוציים שבאזור המועצה האזורית אשכול.
בסמוך לקיבוץ שוכנים בסיסים צבאיים של היחידות 8200, 414 ומחוז דרום של פיקוד העורף.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[6]
תעסוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הענפים הכלכליים העיקריים בקיבוץ הם:
- נועם אורים[7] – מפעל תעשייתי אשר ייצר בעבר חומר מילוי לשמיכות, מעילים ומוצרי טקסטיל. בנובמבר 1987 נשרף המפעל כליל. לאחר שיקום המפעל הוא התמקד ביצור בדים לא ארוגים. ב-2005 נרכשו 51% מהבעלות על המפעל על ידי "שלא"ג שמיר". היום המפעל מיצר מטליות המשווקות בישראל ומחוצה לה.
- גד"ש אור"ה – שותפות בגידולי השדה (יחד עם כיסופים) המעבדת כ-30,000 דונם. הגידולים העיקריים הם: תפוח אדמה וחיטה וקיימים גידולים רבים נוספים כגון: גזר, בצל ובוטנים.
- סונראל אורים - מפעל קטן ליצור אריזות.
- רפת חלב ולול לביצים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדות אורים באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
אתר האינטרנט הרשמי של אורים
אורים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- אורים, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
Urim 1946 - החודשים שלאחר העלייה על הקרקע, סרטון מהארכיון הציוני, סרטון באתר יוטיוב- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלות והיסטורית על הקיבוץ וחדר האוכל, באתר 'חלון אחורי', 2 בפברואר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 31°11′09″N 34°29′09″E / 31.185812°N 34.485823°E מיקום נקודת העלייה הראשונה על הקרקע - גריין, כיום נמצאת במקום אבן ציון לעלייה על הקרקע
- ^ 31°11′03″N 34°29′59″E / 31.184178°N 34.499766°E מיקום נקודת היישוב השנייה - עכאווי. כיום נמצא בו בית ביטחון הרוס למחצה
- ^ מ. סייר, 20 שנה ל-11, מעריב, 23 בספטמבר 1966
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ נועם אורים: https://noam-urim.com/he/בית/
| ||||||||||||
| 11 הנקודות | |
|---|---|
|
