אויגן מיינדל
 | |
| גנרל אויגן מיינדל | |
| לידה |
16 ביולי 1892 דונאושינגן, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
24 בינואר 1951 (בגיל 58) מינכן, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1912–1945 (כ־33 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הצנחנים (לופטוואפה) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית השדה של הלופטוואפה מיינדל מפקד הקורפוס האווירי ה-13 מפקד קורפוס השדה של הלופטוואפה ה-1 מפקד קורפוס הצנחנים ה-2 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל אויגן מיינדל (בגרמנית: Eugen Meindl; 16 ביולי 1892 – 24 בינואר 1951) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיינדל נולד ב-16 ביולי 1892 בדונאושינגן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1912 התגייס מיינדל לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-76 (באדן ה-5), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. ב-18 באפריל 1917 הועלה לדרגת אובר-לויטננט, ולקראת סוף המלחמה מונה לעוזר מפקד אגד הארטילריה ה-52. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר מיינדל ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באפריל 1934 הועלה מיינדל לדרגת מיור, וב-15 באוקטובר 1935 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הארטילריה ה-5. ב-1 באוגוסט 1936 הועלה לדרגת אוברסט לויטננט, ב-10 בנובמבר 1938 מונה למפקד רגימנט הארטילריה ההררית ה-112, וב-1 באפריל 1939 הועלה לדרגת אוברסט.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ המלחמה היה מיינדל מפקד רגימנט הארטילריה ההררית ה-112, ולחם עמו במהלך המערכה בפולין כחלק מהדיוויזיה ההררית ה-3 במסגרת הקורפוס ה-18, ולאחר מכן לחם עמו במהלך המערכה בנורווגיה כחלק מהדיוויזיה ההררית ה-3. ב-1 בספטמבר 1940 מונה מיינדל למפקד רגימנט הסער של הלופטוואפה ה-1, וב-1 בינואר 1941 הועלה לדרגת גנרל מיור. במאי 1941 פיקד מיינדל על הרגימנט שבינתיים הפך לרגימנט הצנחנים ה-1 במהלך הקרב על כרתים, וב-12 במאי נפצע קשה במהלך הלחימה. ב-14 ביוני 1941 קיבל מיינדל על פעולותיו בכרתים את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובחורף 1941 מונה למפקד קבוצת הקרב מיינדל, שהפכה ב-26 בפברואר 1942 לדיוויזיית השדה של הלופטוואפה מיינדל, ולחמה כחלק מהארמייה ה-16. ב-27 ביולי 1942 קיבל מיינדל את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-26 בספטמבר 1942 מונה למפקד הקורפוס האווירי ה-13[1]. ב-1 בפברואר 1943 הועלה מיינדל לדרגת גנרל לויטננט, באמצע יולי 1943 מונה מיינדל למקד יחידות הקרקע של הלופטוואפה, וב-5 בנובמבר 1943 מונה למפקד קורפוס הצנחנים ה-2. ב-1 באפריל 1944 הועלה מיינדל לדרגת גנרל חיל הצנחנים, ובמאי הועבר תחת פיקוד הארמייה השביעית עימה לחם במערכה בנורמנדי. ב-31 באוגוסט 1944 קיבל מיינדל על פעולותיו בקרב פאלז תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובספטמבר לחם בהולנד כחלק מארמיית הצנחנים הראשונה לבלימת מבצע מרקט גארדן. מיינדל לחם עם הקורפוס שבפיקודו, כחלק מארמיית הצנחנים הראשונה בקרבות בהולנד ובצפון גרמניה. ב-8 במאי 1945 קיבל מיינדל תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ולאחר מכן נכנע בראש כוחותיו לכוחות בעלות הברית.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 בספטמבר 1947 שוחרר מיינדל מהשבי. לאחר שחרורו התגורר מיינדל במינכן עד למותו ב-24 בינואר 1951.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אויגן מיינדל באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלמשך זמן קצר נקרא קורפוס השדה של הלופטוואפה ה-1