RSS
RSS (ראשי תיבות של Really Simple Syndication או Rich Site Summary, החל מגרסה 2; בעברית מכונה גם "רסס" בהקשר של רסיסי מידע [דרוש מקור]) הוא נוהל תכנות המאחד כמה תקני XML, שמאפשר למשתמש או אפליקציה לעקוב אחר שינויים באתרי אינטרנט. פורמט זה משמש בין היתר להצגת פיד עדכוני חדשות מאתרים שונים, קבלת עדכונים בדואר האלקטרוני, שמיעת פודקאסטים ועוד.
פרטים טכניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרעיון הבסיסי הוא לדמות רשימה של תכנים חדשים מתוכנת השרת לתוכנת הלקוח כדי לחסוך למשתמש זמן חיפוש ובדיקה האם מידע התעדכן ואם כן, איזה מידע התעדכן. בנוסף מאפשרת טכנולוגיה זו לרכז ולשלוט בכמות גדולה של תכנים המגיעים ממספר אתרים.
הרעיון מבחינה טכנית בבסיסו הסכמה על תגי XML משותפים המאפשרים לתוכנת הלקוח לדעת מהו ערוץ התוכן, מהו הנושא, מהו הקישור לאתר המקור וכדומה. אף על פי שנדמה כי השרת מספק בדחיפה מידע ללקוח, מבחינה טכנית תוכנת הלקוח היא זו שבודקת מדי פעם האם לשרת יש חידוש עבורה.
בקובץ RSS שני סוגים עיקריים של יחידות: ערוץ (channel) ופריט (item). הגדרות הערוץ מתארות בדרך כלל את מקור המידע. לכל ידיעה חדשותית, אירוע או פרט מידע מוקדש פריט הכולל מידע על תאריך היצור ותאריך התפוגה שלו.
יש גם כלים מוכנים המייבאים ומייצאים RSS. כדי להשתמש בהם, יש להוסיף את הקישור של קובץ ה־RSS שמספק האתר לרשימת ההזנות (feeds), וכך ניתן לקרוא את התוכן החדש. ישנן גם תוכנות עזר מקוונות, שמסייעות בקריאת תוכני RSS. דפדפן פיירפוקס בכל גרסאותיו ואינטרנט אקספלורר (מגרסה 7) תומכים בקריאת תוכני RSS באמצעות מערכת של סימניות.
קיימות חבילות ייעודיות בשפות רבות (כדוגמת perl) אשר תפקידן לתמוך בקריאה וכתיבה בתקנים שונים של RSS.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש העיקרי של ה-RSS הוא הצגה תמציתית ומסכמת של מידע שהתחדש באתר אינטרנט מבלי לבלבל את המשתמש עם התוכן הרב והקבוע שהוא כבר מכיר. תמציתיות זו מאפשרת למשתמש לעקוב בזמן קצר אחר המתחדש באתרי אינטרנט רבים.
בשל התמציתיות של קובצי ה-RSS, קל לעשות בהם גם את השימושים הבאים:
- שליחה בדואר אלקטרוני או מסרון
- שילוב תוכן באתרים אחרים
- נגישות אינטרנט לכבדי ראייה ונתינת מידע לתוכנות נגישות מידע לעיוורים (לצד תמצות המלל גם הסרת הגרפיקה והעיצוב הנהוגה ב-RSS מועילה לנגישות לעיוורים).
פודקאסטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]RSS מהווה בנוסף תשתית של "מאחורי הקלעים" של הפודקאסטים. כל אפליקציית פודקאסטים נגשת לכתובת שבה מאוחסן ומתעדכן קובץ הRSS. בקובץ הRSS מופיע המידע - שם הפודקאסט, תיאורו וכתובת תמונת הנושא שלו; כמו גם מיספור הפרקים, שמותיהם, תיאורם, כתובת תמונת הנושא של הפרק וכתובת קובץ האודיו או הווידאו ממנו שומעים את הפודקאסט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהנדס כבן 34 ממוצא הודי בשם ראמאנתאן ו. גוהה (Ramanathan V. Guha), בהיותו עובד חברת נטסקייפ המציא קונספט לו קרא RDF Site Summary, לימים RSS 0.9, עבור הפורטל של נטסקייפ My.Netscape.Com. גוהה התכוון לבסס את הפרוטוקול החדש על בסיס RDF (Resource Description Framework) שהיא שפה אינטרנטית פשוטה להגדרת מקורות מידע.
בהמשך, מהנדס נוסף בנטסקייפ, דן ליבי, פיתח בתוך מספר חודשים את הפרוטוקול לגרסה 0.91, הוריד את התלות ב-RDF ושינה את פענוח ראשי התיבות ל-Rich Site Summary כדי להדגיש את העיקר בפרוטוקול המבוסס על שיתוף ו"הבנה" של מספר תגים בסיסיים.
בסוף שנת 2000, הרעיון כבר יצא מנטסקייפ והגיע לקבוצת עבודה בשם RSS-DEV Working Group הכוללת את גוהה וחברים נוספים, בהם פעיל האינטרנט ארון סוורץ, וזו פרסמה את RSS 1.0 וחזרה לשם המקורי RDF Site Summary. בערך באותו זמן פרסם דייב ויינר (Dave Winer) תקן לגרסה 0.92. ויינר הקים קבוצה מתחרה לגואה וקבוצתו בהגדרת התקן החדש, וניסה לרשום את RSS כסימן מסחרי בבעלותו. בסוף שנת 2001 נדחתה תביעה של ויינר לזכויות יוצרים על RSS.
בספטמבר 2002 פרסם ויינר את תקן RSS 2.0 וכמיטב המסורת שינה שוב את משמעות ראשי התיבות ל-Really Simple Syndication.
ההתכתשות הבלתי פוסקת בין ויינר ל-RSS-DEV Working Group הביאה ליצירת תקן מתחרה לשניהם, בשם Atom. תקן זה התקבל על ידי IETF בשנת 2003 ופורסם בשם RFC 4287.
נכון ל-2010, עדיין אין תקן אחיד ומחייב לכל הדפדפנים, אך ההבדלים בין שלוש הגרסאות של ה-RSS הולכים ומצטמצמים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חנן כהן, קפטן אינטרנט, מהפכת ה-RSS והשינוי החברתי, באתר הארץ, 23 בפברואר 2005
- ״ילד הפלא של האינטרנט״ - פרק על אהרון שוורץ בפודקאסט ״מינהר הזמן״, תאגיד השידור הישראלי, ״כאן״
- מה זה רסס בסרטון של 4 דקות (באנגלית)
- סקס, סמים וסוזן וגה- על ההיסטוריה של הפודקאסטינג, עושים היסטוריה
- RSS Fields
- RSS 1.0
- RSS 2.0
- RSS, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
