ולדימיר ארנולד
לידה |
12 ביוני 1937 אודסה, ברה"מ |
---|---|
פטירה |
3 ביוני 2010 (בגיל 72) הרובע השנים-עשר של פריז, צרפת |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום מגורים | רוסיה |
מקום קבורה | בית הקברות נובודוויצ'יה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | אנדריי קולמוגורוב |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | Alexander Varchenko, Aleksey Davydov, Elena Evgenievna Landis, Maksim Kazaryan, Andrei Mikhailovich Leontovich, Ilya Aleksandrovich Bogaevsky, V. I. Bachtin, Vladimir Vladimirovich Fock, Ernesto Rosales González, Gianmarco Capitanio, Oleg Gennadievich Galkin, Aleksandr Kh. Rakhimov, Francesca Aicardi, Fabien Napolitano, Adriana Ortiz-Rodríguez, Oleg Mikhailovich Myasnichenko, Emmanuel Ferrand, Yurii Vitalievich Chekanov, Mikhail Borisovich Mishustin, Vyacheslav Dmitrievich Sedykh, Sergey Lando, Eduard Grigorievich Belaga, Mikhail Borisovich Sevryuk, Boris Shapiro, ולדימיר פוק, Viktor Vasilyev, Sabir Gusein-Zade, Alexander Givental, Emil Horozov, Vladimir Zakalyukin, Victor Goryunov, אינה שצ׳רבק, Jacques-Olivier Moussafir, Petr Evgen'evich Pushkar', Oleg Nikolaevich Karpenkov, Rivkut Bogdanov, Alexander Shoshitaishvili, Sergei Vladimirovich Chmutov, Michael Z. Shapiro, Mauricio Demian Garay, Vadim I. Matov, Ricardo Uribe-Vargas, Emmanuel Ferrand |
פרסים והוקרה | חתן פרס וולף לשנת 2001 |
www | |
תרומות עיקריות | |
גילוי משפט קולמוגורוב-ארנולד-מוזר המטפל בתורת היציבות של מערכות המילטוניות. תרם רבות במספר תחומים לרבות: תורת המערכות הדינמיות, תורת הקטסטרופות, טופולוגיה, גאומטריה אלגברית, מכניקה קלאסית ותיאורית הסינגולריות | |
ולדימיר ארנולד (רוסית: Владимир Игоревич Арнольд; 12 ביוני 1937 – 3 ביוני 2010), היה מתמטיקאי יהודי-רוסי. ידוע בעיקר בזכות משפט קולמוגורוב-ארנולד-מוזר המטפל בתורת היציבות של מערכות המילטוניות. תרם רבות גם בתורת המערכות הדינמיות, תורת הקטסטרופות, טופולוגיה, גאומטריה אלגברית, מכניקה קלאסית ותיאורית הסינגולריות. בשנת 1957 הציג את הפתרון לבעיה השלוש-עשרה של הילברט.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-12 ביוני 1937 באודסה, אז בברית המועצות. אימו הייתה יהודייה.[1]
כבר בגיל 20, כתלמידו של אנדריי קולמוגורוב באוניברסיטת מוסקבה הצליח להוכיח שכל פונקציה רציפה בעלת מספר משתנים, ניתן להציג כהרכבה של מספר סופי של פונקציות בשני משתנים ובכך לפתור את הבעיה ה-13 של הילברט.
את לימודיו באוניברסיטת מוסקבה הוא השלים בשנת 1959, ובין 1965 ו-1986 שימש שם כפרופסור. עבר לעבוד במכון סטקלוב למתמטיקה והתקבל כחבר באקדמיה הרוסית למדעים בשנת 1990.
זוקפים לזכותו של ארנולד את הפיכת הטופולוגיה הסימפלקטית לענף נפרד. השערת ארנולד על מספר נקודות השבת של סימפלקטומורפיזמים המילטוניים דחפה לפיתוח הומולוגיית פלור.
ארנולד ידוע בסגנון כתיבה בהיר. הוא הצליח לשלב הסברים אינטואיטיביים בנושאים מתמטיים, ובכך יצר סגנון הוראה מיוחד. בהרבה מהספרים שהוא כתב, הוא הצליח להסביר נושאים מתמטיים בעזרת גישה גאומטרית, לדוגמה למשוואות דיפרנציאליות רגילות. יש הטוענים כי השיטה של ארנולד מסבירה את העקרונות של התאוריה, אבל לא מספקת הוכחה של ממש.
ארנולד היה מבקר חריף של המגמה להפשטה במתמטיקה, זו המיוצגת בעיקר על ידי אסכולת בורבאקי. עבד עד יום מותו ב-(2010), כמרצה במכון סטקלוב במוסקבה, ובאוניברסיטת דופין פריז.
נכון ל-2006, היה לארנולד מדד הציטוטים הגבוה ביותר בין המדענים הרוסיים וה-h-index שלו עומד על 40. בין תלמידיו הבולטים ניתן לציין את אלכסנדר גיבנטל וויקטור ואסילייב.
ארנולד נפטר ב-3 ביוני 2010 בפריז, ממחלת דלקת הצפק (peritonitis), ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-73.
פרסים והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מדריד (1994)
- פרס שאו במדעי המתמטיקה (2008)
- פרס קראפורד (1982)
- פרס קראפורד במתמטיקה (1982)
- פרס שאו (2008)
- חבר זר של החברה המלכותית (30 ביוני 1988)
- דוקטור לשם כבוד (1994)
- פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (2001)
- פרס וולף למתמטיקה (2001, 2001)
- פרס לנין (1965)
- פרס לובצ'בסקי (1992)
- פרס הפדרציה הרוסית (2007)
- פרס הארווי (1994)
- עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית
- פרס לנין בשנת 1965 יחד עם אנדריי קולמוגורוב
האסטרואיד 10031 Vladarnolda, נקרא על שמו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ולדימיר ארנולד
- ולדימיר ארנולד, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ולדימיר ארנולד, באתר MacTutor (באנגלית)
- ולדימיר ארנולד, באתר dblp
- עמוד הבית של ולדימיר ארנולד
- קורות חיים קצרים של ארנולד
- על הוראת מתמטיקה, טקסט המדבר על גישתו של ארנולד להוראת המתמטיקה
- תלמידו של ולדימיר ארנולד מספר על האדם והמתמטיקאי
- ולדימיר ארנולד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Vladimir Arnold Dies at 72; Pioneering Mathematician, הניו יורק טיימס, 11 ביוני 2010
23 הבעיות של הילברט | ||
---|---|---|
דויד הילברט | ||
בעיות פתורות (פותרים) | השערת הרצף (גדל, כהן) • הבעיה השנייה של הילברט (גדל, גנצן) • השלישית (דן) • השביעית (גלפונד, שניידר) • העשירית • השלוש-עשרה (ארנולד) • הארבע-עשרה (נגטה) • השבע-עשרה (ארטין) • התשע-עשרה (דה ג'יורג'י, נאש) • העשרים • העשרים ואחת • העשרים ושתיים | |
בעיות פתורות חלקית (פותרים) | הבעיה הרביעית של הילברט • החמישית (גליסון) • התשיעית (ארטין) • האחת-עשרה (הסה) • החמש-עשרה • השמונה-עשרה | |
בעיות פתוחות | הבעיה השישית של הילברט • השמינית • השתים עשרה • השש-עשרה • העשרים ושלוש | |
בעיות המילניום של מכון קליי • בעיות לנדאו |
- מתמטיקאים יהודים רוסים
- מתמטיקאים יהודים אוקראינים
- זוכי פרס קראפורד במתמטיקה
- טופולוגים יהודים
- יהודים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- רוסים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- יהודים זוכי פרס לנין
- זוכי פרס הארווי
- זוכי פרס וולף למתמטיקה
- יהודים זוכי פרס שאו
- זוכי פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית
- יהודים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- רוסים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- יהודים חברי האקדמיה הצרפתית למדעים
- אישים הקבורים בבית העלמין נובודוויצ'יה
- רוסים שנולדו ב-1937
- רוסים שנפטרו ב-2010