הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן – הבדלי גרסאות

הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן
	אין תמונה חופשית
תלמידים
	4,000
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°06′27″N 34°48′04″E / 32.107423223972°N 34.801222244427°E
	אתר רשמי
	(למפת גוש דן רגילה) הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:46, 14 בספטמבר 2024

הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן היא פקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. פרופ׳ יובל נאמן כנשיא האוניברסיטה היה בין יוזמי פתיחת הפקולטה (1971) ונחשב למתווה דרכה בראשית קיומה^[1]. בפקולטה לומדים כיום מעל ל-4,000 סטודנטים לתארים ראשון, שני ושלישי בשישה תחומים עיקריים: הנדסת חשמל, הנדסת מחשבים, הנדסת מכונות, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסה ביו-רפואית והנדסת חומרים. דקאן הפקולטה הוא פרופ' נעם אליעז.

מבנה הפקולטה

בית הספר להנדסת חשמל

לימודי הנדסת החשמל החלו בתחילת שנות ה-70. בבית הספר פועלים כ-50 אנשי סגל וכ-1,200 סטודנטים לתואר ראשון ו-600 סטודנטים לתארים מתקדמים^[2]. ראש בית הספר הוא פרופ' ערן סוחר^[3]. הקתדרות הכפופות לבית הספר^[4]:

הקתדרה לננו פוטוניקה ע"ש מרקו ולואיז בראשות פרופ' עדי אריה
הקתדרה לתורת הקידוד בתקשורת בראשות פרופ' סמיון ליצין
הקתדרה להנדסת מחשבים ע"ש האחים לזרוס בראשות פרופ' דנה רון-גולדרייך
הקתדרה לתורת האינפורמציה בראשות פרופ' מאיר פדר
הקתדרה לננוטכנולוגיות מידע ע"ש ברנרד שוורץ בראשות פרופ' יוסף [יוסי] שחם
הקתדרה להתקנים אלקטרואופטיים ע"ש חנה והיינריך מנדרמן בראשות פרופ' אמליה פרידמן
הקתדרה לאלקטרוניקה ע"ש יוקל בראשות פרופ' אהוד הימן
הקתדרה לעיבוד תמונה ע"ש רחל ומנואל קלצ'קי בראשות פרופ' נחום קריתי
קתדרת קרנצברג לעיבוד אותות בראשות פרופ' חגית מסר-ירון
הקתדרה לעיבוד ספרתי של אותות ע"ש סליה ומרקוס מאוס בראשות פרופ' אנטוני וייס
הקתדרה לסוליטונים אופטיים בראשות פרופ' בוריס מלמד

בית הספר להנדסה מכנית

ראשית בית הספר בשנת 1973 עם הקמת המחלקה למכניקה, חומרים ומבנים בהובלת פרופ׳ צבי חשין, חתן פרס ישראל לשנת 2007. חשין עמד בראש המחלקה בשנים 1973–1977, ובשנית בין 1979–1981. ראש בית הספר הנוכחי הוא פרופ' אלכס ליברזון^[5].

הקתדרות הכפופות למחלקה:

הקתדרה למכניקה וביומכניקה ע"ש דיאנה וארתור בלפר בראשות פרופ' יצחק הררי
הקתדרה במיקרואלקטרוניקה ע"ש הנרי ודינה קרונגולד בראשות פרופ' ויאצסלב [סלבה] קרילוב
הקתדרה למכניקה של מוצקים ע"ש נתן קמינגס בראשות פרופ' ראמי חג'-עלי

המחלקה להנדסה ביו רפואית

ראש בית הספר הוא פרופ' נתנאל (נתי) שקד. במסגרת בית הספר פועלת הקתדרה להנדסת כלי דם ע"ש הרברט ג'יי ברמן בראשות פרופ' עמית גפן.^[6]

המחלקה הנדסת תעשייה

ב 1971 הוקמה תחת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב המחלקה להנדסת תעשייה והחלה את פעילותה תוכנית ללימודים בתחום. תחת ניצוחו של פרופ׳ דני זיפר, ראש המחלקה הראשון, חוללה המחלקה מהפכה בתחום לימודי התעשייה בישראל. פרופ' זִיפֶּר עמד בראש המחלקה שנים רבות וקיבל מעמד של פרופסור בשנת 1977. ראש המחלקה הנוכחי הוא פרופ׳ ערן טוך. הלימודים בתואר הראשון מאפשרים שלוש התמחויות: תפעול מערכות, ניהול ומערכות מידע^[7].

המחלקה למדע והנדסה של חומרים

מרכז וולפסון לחקר חומרים הוקם באוניברסיטה בשנת 1994. בשנת 2002 החל לפעול מסלול לתארים מתקדמים בשיתוף פעולה בין הפקולטה למחלקות לכימיה ופיזיקה בפקולטה למדעים מדויקים. המחלקה עצמה הוקמה בשנת 2013^[8]. ראש המחלקה הוא פרופ' עמית כהן.

תוכניות מיוחדות

תוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק - תוכנית לימודים דו-חוגית, המשלבת לימודי תוכנה ודאטה תוך שימת דגש על תשתית מתמטית ועל חשיבה רב-תחומית. ראש התכנית הוא פרופ' רן בכרך גלעד^[9].
התוכנית הרב תחומית להנדסה ורוח ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל - תוכנית המשלבת לימודי רוח בלימודי הנדסה^[10].
מאסטר-טראק - תוכנית המיועדת לבעלי תואר ראשון.
תוכנית הנדסת סביבה - תוכנית לתארים מתקדמים ובראשה עומדת פרופ' הדס ממן^[11].
תוכנית "מיקרו-תואר" - תוכנית מקוצרת שהושקה בשנת 2021 לבוגרי תואר ראשון^[12]^[13].

אנשי סגל בולטים

פרופ׳ עירד בן גל - מומחה מוביל בתחום הבינה המלאכותית וניתוח נתונים, עם תרומה משמעותית לפיתוח פתרונות AI מתקדמים לתעשייה. הוא שותף להקמת CB4, שפיתחה פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לשיפור ביצועים בחנויות. החברה נרכשה על ידי GAP^[14].
פרופ׳ אברהם גובר
פרופ׳ גדעון דגן - פרופסור אמריטוס בבית הספר להנדסה מכנית, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד (2006) וחתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי כדור הארץ וחקר האטמוספירה לשנת תשע"ג.
פרופ׳ אהוד היימן – חוקר מוביל בתחום האלקטרומגנטיות ותורת הגלים, עם תרומות משמעותיות להתפשטות גלים ופיזורם.
פרופ׳ אודי ווינשטיין - חוקר ויזם מוביל בתחומי עיבוד אותות ומערכות תקשורת. תרומותיו כוללות פיתוח אלגוריתמים מתקדמים לתקשורת אלחוטית, עיבוד אותות אדפטיבי ודחיסת נתונים, והשפעתו ניכרת הן באקדמיה והן בתעשיית הטלקומוניקציה.
פרופ׳ תמיר טולר - טולר עוסק במחקר בין-תחומי בנושא ביטוי גנים על בסיס כלים שונים מדיסציפלינות כמו מדעי המחשב, הנדסה, אבולוציה מולקולרית, ביופיזיקה וסטטיסטיקה.
פרופ׳ דוד מנדלוביץ׳ - חוקר ויזם מוביל בתחום הפוטוניקה והתקנים אופטיים. מחקריו מתמקדים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לתקשורת אופטית ורכיבים ננו-פוטוניים, והשפעתו ניכרת בתעשיית התקשורת והדימות.
פרופ׳ חגית מסר-ירון - חוקרת בולטת בתחומי עיבוד אותות ותקשורת, עם תרומה משמעותית לפיתוחים טכנולוגיים המשמשים בתחומים מגוונים, כולל תקשורת אלחוטית ויישומים סביבתיים. היא הייתה הנשיאה הראשונה של האוניברסיטה הפתוחה ועוסקת בקידום שילוב מדע וטכנולוגיה בחינוך ובתעשייה.
פרופ׳ נדב לבנון - נדב לבנון נחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בתאוריית מכ"ם ויישומיה, עם מחקר מרכזי בתחום עיצוב וניתוח גלים. הוא תרם רבות לפיתוח טכניקות שהפכו לשיטות יסוד בעיבוד אותות מכ"ם.
פרופ' סמיון ליצין - תרם תרומה מרכזית לפיתוח טכנולוגית כונן ה-USB (DiskOnKey) בעת עבודתו כ CTO בחברת M-Systems. הוא יישם טכניקות עיבוד אותות שאיפשרו הגדלת צפיפות הזיכרון, מה שהפחית משמעותית את עלות התקני הזיכרון הניידים. כונן ה-USB הפך במהירות לתקן אחסון מרכזי והחליף את הדיסקט.
פרופ' מאיר פדר - חוקר ויזם מוביל בתחום התקשורת והבינה המלאכותית, שהוביל תרומות משמעותיות למספר חברות טכנולוגיה פורצות דרך. הוא היה שותף להקמת Peach Networks, שנרכשה על ידי מיקרוסופט. כמו כן, הוא היה מעורב בפיתוחים ב-Bandwiz וב-Amimon. היה שותף ב-Run:ai, שנרכשה לאחרונה על ידי Nvidia.
פרופ' אמליה פרידמן - מומחית בעלת שם עולמי בתחום הבקרה בבית הספר להנדסה חשמל באוניברסיטת תל אביב.
פרופ׳ יורם רייך
פרופ׳ דנה רון - פרופסור מן המניין בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. רון היא אחת המייסדות של תחום בדיקת תכונות מדגמית ונמנית עם החוקרים המובילים בתחום.
פרופ׳ אורי שקד - פרופסור אמריטוס להנדסת חשמל, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב בין השנים 1993 ל-1998 וחתן פרס ישראל לחקר ההנדסה לשנת 2017.

בוגרים בולטים

פרופ׳ יונינה אלדר - חוקרת מובילה בתחום עיבוד אותות ודגימה דחוסה, עם תרומה משמעותית לפיתוח שיטות חדשניות בתחום התקשורת.
דר׳ רפי גדרון - רפי גדרון הוא יזם סדרתי ומשקיע אנג'ל, מייסד כרומטיס – החד קרן הישראלי הראשון, שנמכר ללוסנט תמורת 4.75 מיליארד דולר.
דר׳ דני גולד - מומחה בטכנולוגיות מתקדמות, ידוע במיוחד בזכות תרומתו לפיתוחים בתחום הביטחון והטכנולוגיה, כולל פרויקטים חדשניים עם השפעה גלובלית.
דר׳ תמרה בקשט - תואר דוקטור בהנדסת חשמל מאוניברסיטת תל אביב. מנכ"לית חברת הסטארט-אפ הישראלית VisIC Technologies המפתחת רכיבים חדשניים לרכבים חשמליים המשפרים את טווח הנסיעה ומקטינים את גודל הסוללה הנדרשת^[15].
אלוף אורי גורדין - מפקד פיקוד הצפון.
יונתן וינטראוב - ממייסדי SpaceIL, ארגון ללא מטרות רווח ישראלי שבנה את החללית בראשית, הנחתת הפרטית הראשונה שניסתה לנחות על הירח. SpaceIL זכתה לתשומת לב בינלאומית כאשר בראשית הגיעה למסלול סביב הירח בשנת 2019, למרות שהנחיתה עצמה נכשלה. ההישג נחשב פריצת דרך עבור ישראל, שהפכה למדינה השביעית שהגיעה למסלול ירחי^[16].
ערן זינמן - מייסד שותף וה-CTO של Monday.com, מערכת ניהול עבודה שמסייעת לצוותים לנהל פרויקטים ותהליכי עבודה בצורה יעילה. החברה הונפקה בשנת 2021 והגיעה לשווי של מעל 6 מיליארד דולר, מה שהפך אותה לאחד החד-קרנים המובילים בישראל^[17].
פרופ׳ זאב זלבסקי - פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן.
תת אלוף עומר טישלר - ראש מטה חיל האוויר הישראלי.
יובל טל - מייסד Payoneer, חברה גלובלית המספקת פתרונות תשלומים מקוונים ושירותים פיננסיים לעסקים ברחבי העולם. פאיוניר, שהונפקה בנאסד"ק, הגיעה לשווי של מעל 3.3 מיליארד דולר, והפכה לאחת החברות המובילות בתחום התשלומים הבינלאומיים.
רפי מאור - מהנדס ומנהל ישראלי, כיהן כיו"ר התעשייה האווירית לישראל עד ספטמבר 2016. קודם לכן כיהן כיו"ר, נשיא ומנכ"ל חברת ECI Telecom, כנשיא ומנכ"ל חברת אינדיגו, וסגן נשיא בכיר ב-HP.
מריוס נכט - יזם סדרתי, משקיע, איש עסקים, ומיליארדר ישראלי, ממייסדי חברת צ'ק פוינט ויו"ר החברה לשעבר.
פרופ׳ משה קם - נשיא ומנכ"ל ה 49 של ה - IEEE. פרופסור ודקאן המכללה להנדסה בניוארק במכון הטכנולוגי של ניו ג'רזי (NJIT). עד אוגוסט 2014 שימש כראש המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת דרקסל.
אורן שובל - מייסד שותף של Via, חברת טכנולוגיה גלובלית לתחבורה המתמחה בנסיעות שיתופיות לפי דרישה. החברה, שהפכה לחד-קרן (unicorn), מפתחת תוכנות מתקדמות לניהול מערכות תחבורה ציבורית ונסיעות שיתופיות בערים ברחבי העולם^[18].

פרויקטים מיוחדים

TAU-SAT

בפקולטה פועל מרכז ננו לווינים^[19]. מתפקידי המרכז בניית ושיגור צי לוויינים תוך הנגשת תחום החלל החדש ובניית ננו-לווינים לתלמידי הפקולטה, ובתי ספר בישראל. הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב היא כיום המובילה בישראל בתחום ומהווה מוקד לסטודנטים, תלמידים, מרכזי מחקר ותעשייה בתחום זה. בפברואר 2021 שוגר לחלל ננו-לוויין ראשון של הפקולטה על מנת קרינה קוסמית מסביב לכדור הארץ^[20]. הלווין נע במסלול כדור הארץ והיה הלווין הישראלי הראשון ששינה את צורתו במהלך הטיסה^[21]. בנוסף על כך, זהו הלוויין הראשון שתוכנן, פותח הורכב ונבדק כולו בתוך האקדמיה הישראלית^[22]. את המרכז מובילים פרופ׳ עפר עמרני ופרופ׳ מאיר אריאל.

Sail IL

פרויקט SAIL-IL הוא יוזמה של סטודנטים מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב, שמטרתה לתכנן ולבנות סירות אוטונומיות מתקדמות. הצוות, המורכב מסטודנטיות וסטודנטים מבתי הספר להנדסת חשמל והנדסה מכנית, מתחרה בתחרויות בינלאומיות בתחום הסירות האוטונומיות, כמו תחרות RoboBoat היוקרתית. הפרויקט זכה להישגים משמעותיים, כולל זכייה במקום השלישי בתחרות העולמית שהתקיימה בסרסוטה, פלורידה. הצוות פיתח סירה אוטונומית המסוגלת לנווט באופן עצמאי תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של עיבוד אותות, ראייה ממוחשבת, וחיישנים מתקדמים. הפרויקט מדגיש את השילוב בין הנדסה חדשנית, עבודת צוות ופתרון בעיות מורכבות, ומציב את אוניברסיטת תל אביב בחזית הפיתוחים בתחום התחבורה האוטונומית הימית^[23].

מעבדת הרחפנים

בפקולטה פועלת מעבדת רחפנים המתמקדת בפיתוח רחפנים בעלי יכולות אוטונומיות בתחומים שמשלבים בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת, רובוטיקה ובקרה^[24].

פרס המים

החל משנת 2000 משתתפת ישראל בתחרות פרס המים הבינלאומית. תחרות פרס המים של שטוקהולם לנוער בישראל נוסדה על מנת לעורר מודעות לבעיית שימור מקורות המים בקרב הנוער הישראלי, ולעודד אותו לעסוק בכתיבה מדעית בנושא זה. כחלק מהתחרות כותבים בני הנוער עבודות מחקר בתחום מציאת פתרון למשבר המים, בכל ההיבטים – המדעי, החברתי, ההיסטורי והאמנותי. התחרות מתקיימת בחסות הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב ובתמיכת קרן רחל ומנואל קלצ'קי וג'ואיש נשיונל פאנד JNF ארצות הברית. פרופ' גדעון דגן, חתן פרס המים של סטוקהולם לשנת 1998 וחתן פרס ישראל הוא המנהל האקדמי של הפעילות בישראל.^[25]

דקאני הפקולטה לדורותיהם

	שם	תקופת כהונה
1	מוריס ברול	1971–1977
2	ישראל ויגנסקי	1977–1980
3	עמנואל מרום	1980–1983
4	עדי זיידמן	1983–1988
5	יעקב עבודי	1988–1993
6	אורי שקד	1993–1998
7	גדעון לנגהולץ	1998–2002
8	טוביה מילוא	2002–2006
9	אהוד הימן	2006–2014
10	יוסי רוזנוקס	2014–2022
11	נעם אליעז	2022–מכהן

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן

הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, ברשת החברתית פייסבוק

הערות שוליים

^ יובל נאמן
^ אודות בית הספר להנדסת חשמל, באתר engineering.tau.ac.il
^ דבר ראש בית ספר, באתר engineering.tau.ac.il
^ קתדרות, באתר engineering.tau.ac.il
^ סגל אקדמי - בית הספר להנדסה מכנית, באתר engineering.tau.ac.il
^ אודות המחלקה
^ תכנית התואר הראשון תשפ"א בהנדסת תעשייה וניהול, באתר engineering.tau.ac.il
^ אודות המחלקה למדע והנדסה של חומרים, באתר engineering.tau.ac.il
^ דבר ראש התוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק, באתר engineering.tau.ac.il
^ התוכנית הרב תחומית להנדסה ורוח, באתר engineering.tau.ac.il
^ למה ללמוד הנדסת סביבה?, באתר engineering.tau.ac.il
^ מהפכת לימודי ה"מיקרו-מאסטר" יוצאת לדרך, באתר www.tau.ac.il
^ ליאור דטל, מהפכה באקדמיה: אוניברסיטת תל אביב והטכניון יפתחו לימודי מיקרו תואר בימים הקרובים, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2021
^ הסטארט-אפ הישראלי CB4 נמכר ל-GAP בכ-150 מיליון דולר | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2021-10-05
^ טכנולוגיה חדשנית לשיפור יעילות הרכב החשמלי
^ החללית בראשית: חללית ישראלית לירח
^ monday.com soars on raised 2024 outlook
^ Israeli co Via raises $110m at $3.5b valuation
^ אוניברסיטת תל אביב שיגרה לווין במטרה לבצע ניסוי בהצפנה קוונטית מבוססת לווין
^ ננו-לוויין של אונ' ת"א, שימדוד קרינה קוסמית, ישוגר במוצ"ש לחלל, באתר ynet, 19 בפברואר 2021
^ "חומר חכם" שינה צורה בננו-לוויין ישראלי בחלל, באתר ynet, 6 במאי 2021
^ אוניברסיטת תל אביב תשגר ננו-לוויין ראשון לתחנת החלל הבינלאומית, באתר סוכנות החלל הישראלית
^ הסירה האוטונומית הישראלית שוברת שיאים עולמיים
^ רחפנים אוטונומיים מנווטים במסדרונות הפקולטה להנדסה
^ תחרות פרס המים של שטוקהולם לנוער בישראל

[1] יובל נאמן

[2] אודות בית הספר להנדסת חשמל, באתר engineering.tau.ac.il

[3] דבר ראש בית ספר, באתר engineering.tau.ac.il

[4] קתדרות, באתר engineering.tau.ac.il

[5] סגל אקדמי - בית הספר להנדסה מכנית, באתר engineering.tau.ac.il

[6] אודות המחלקה

[7] תכנית התואר הראשון תשפ"א בהנדסת תעשייה וניהול, באתר engineering.tau.ac.il

[8] אודות המחלקה למדע והנדסה של חומרים, באתר engineering.tau.ac.il

[9] דבר ראש התוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק, באתר engineering.tau.ac.il

[10] התוכנית הרב תחומית להנדסה ורוח, באתר engineering.tau.ac.il

[11] למה ללמוד הנדסת סביבה?, באתר engineering.tau.ac.il

[12] מהפכת לימודי ה"מיקרו-מאסטר" יוצאת לדרך, באתר www.tau.ac.il

[13] ליאור דטל, מהפכה באקדמיה: אוניברסיטת תל אביב והטכניון יפתחו לימודי מיקרו תואר בימים הקרובים, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2021

[14] הסטארט-אפ הישראלי CB4 נמכר ל-GAP בכ-150 מיליון דולר | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2021-10-05

[15] טכנולוגיה חדשנית לשיפור יעילות הרכב החשמלי

[16] החללית בראשית: חללית ישראלית לירח

[17] y.com soars on raised 2024 outlook

[18] Israeli co Via raises $110m at $3.5b valuation

[19] אוניברסיטת תל אביב שיגרה לווין במטרה לבצע ניסוי בהצפנה קוונטית מבוססת לווין

[20] ננו-לוויין של אונ' ת"א, שימדוד קרינה קוסמית, ישוגר במוצ"ש לחלל, באתר ynet, 19 בפברואר 2021

[21] "חומר חכם" שינה צורה בננו-לוויין ישראלי בחלל, באתר ynet, 6 במאי 2021

[22] אוניברסיטת תל אביב תשגר ננו-לוויין ראשון לתחנת החלל הבינלאומית, באתר סוכנות החלל הישראלית

[23] הסירה האוטונומית הישראלית שוברת שיאים עולמיים

[24] רחפנים אוטונומיים מנווטים במסדרונות הפקולטה להנדסה

[25] תחרות פרס המים של שטוקהולם לנוער בישראל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 * [[אהוד וינשטיין|פרופ׳ אודי ווינשטיין]] - חוקר ויזם מוביל בתחומי עיבוד אותות ומערכות תקשורת. תרומותיו כוללות פיתוח אלגוריתמים מתקדמים לתקשורת אלחוטית, עיבוד אותות אדפטיבי ודחיסת נתונים, והשפעתו ניכרת הן באקדמיה והן בתעשיית הטלקומוניקציה.
 * פרופ׳ [[תמיר טולר]] - טולר עוסק במחקר בין-תחומי בנושא [[התבטאות גנים|ביטוי גנים]] על בסיס כלים שונים מדיסציפלינות כמו מדעי המחשב, הנדסה, [[אבולוציה]] מולקולרית, [[ביופיזיקה]] ו[[סטטיסטיקה]].
-* [[דוד מנדלוביץ'|פרופ׳ דוד מנדלוביץ]]׳ - פרופ' דוד מנדלוביץ' הוא חוקר ויזם מוביל בתחום הפוטוניקה והתקנים אופטיים. מחקריו מתמקדים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לתקשורת אופטית ורכיבים ננו-פוטוניים, והשפעתו ניכרת בתעשיית התקשורת והדימות.
+* [[דוד מנדלוביץ'|פרופ׳ דוד מנדלוביץ]]׳ - חוקר ויזם מוביל בתחום הפוטוניקה והתקנים אופטיים. מחקריו מתמקדים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לתקשורת אופטית ורכיבים ננו-פוטוניים, והשפעתו ניכרת בתעשיית התקשורת והדימות.
 * פרופ׳ [[חגית מסר-ירון]] - חוקרת בולטת בתחומי עיבוד אותות ותקשורת, עם תרומה משמעותית לפיתוחים טכנולוגיים המשמשים בתחומים מגוונים, כולל תקשורת אלחוטית ויישומים סביבתיים. היא הייתה הנשיאה הראשונה של האוניברסיטה הפתוחה ועוסקת בקידום שילוב מדע וטכנולוגיה בחינוך ובתעשייה.
 * פרופ׳ [https://ethw.org/Nadav_Levanon נדב לבנון] - נדב לבנון נחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בתאוריית מכ"ם ויישומיה, עם מחקר מרכזי בתחום עיצוב וניתוח גלים. הוא תרם רבות לפיתוח טכניקות שהפכו לשיטות יסוד בעיבוד אותות מכ"ם.
 * פרופ' [https://ethw.org/Simon_Litsyn סמיון ליצין] - תרם תרומה מרכזית לפיתוח טכנולוגית כונן ה-USB (DiskOnKey) בעת עבודתו כ CTO בחברת M-Systems. הוא יישם טכניקות עיבוד אותות שאיפשרו הגדלת צפיפות הזיכרון, מה שהפחית משמעותית את עלות התקני הזיכרון הניידים. כונן ה-USB הפך במהירות לתקן אחסון מרכזי והחליף את הדיסקט.
-* פרופ' [[מאיר פדר]] - פרופ' מאיר פדר הוא חוקר ויזם מוביל בתחום התקשורת והבינה המלאכותית, שהוביל תרומות משמעותיות למספר חברות טכנולוגיה פורצות דרך. הוא היה שותף להקמת Peach Networks, שנרכשה על ידי מיקרוסופט. כמו כן, הוא היה מעורב בפיתוחים ב-Bandwiz וב-Amimon. היה שותף ב-Run:ai, שנרכשה לאחרונה על ידי Nvidia.
+* פרופ' [[מאיר פדר]] - חוקר ויזם מוביל בתחום התקשורת והבינה המלאכותית, שהוביל תרומות משמעותיות למספר חברות טכנולוגיה פורצות דרך. הוא היה שותף להקמת Peach Networks, שנרכשה על ידי מיקרוסופט. כמו כן, הוא היה מעורב בפיתוחים ב-Bandwiz וב-Amimon. היה שותף ב-Run:ai, שנרכשה לאחרונה על ידי Nvidia.
 * פרופ' [[:en:Emilia_Fridman|אמליה פרידמן]] -  מומחית בעלת שם עולמי בתחום הבקרה בבית הספר להנדסה חשמל באוניברסיטת תל אביב.
 * פרופ׳ [[יורם רייך]]
 * פרופ׳ [[דנה רון]] - [[פרופסור מן המניין]] בפקולטה ל[[הנדסה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. רון היא אחת המייסדות של תחום [[בדיקת תכונות מדגמית]] ונמנית עם החוקרים המובילים בתחום.
-* פרופ׳ [[אורי שקד]] - [[פרופסור אמריטוס]] ל[[הנדסת חשמל]], [[דיקן]] [[הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן|הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב]] בין השנים [[1993]] ל-[[1998]] וחתן [[פרס ישראל]] לחקר ההנדסה לשנת [[2017]].
+*פרופ׳ [[אורי שקד]] - [[פרופסור אמריטוס]] ל[[הנדסת חשמל]], [[דיקן]] הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב בין השנים [[1993]] ל-[[1998]] וחתן [[פרס ישראל]] לחקר ההנדסה לשנת [[2017]].
 === בוגרים בולטים ===
@@ שורה 66: / שורה 66: @@
 * אלוף [[אורי גורדין]] - מפקד פיקוד הצפון.
 * יונתן וינטראוב -  ממייסדי SpaceIL, ארגון ללא מטרות רווח ישראלי שבנה את החללית [[בראשית (גשושית)|בראשית]], הנחתת הפרטית הראשונה שניסתה לנחות על הירח. SpaceIL זכתה לתשומת לב בינלאומית כאשר בראשית הגיעה למסלול סביב הירח בשנת 2019, למרות שהנחיתה עצמה נכשלה. ההישג נחשב פריצת דרך עבור ישראל, שהפכה למדינה השביעית שהגיעה למסלול ירחי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.space.gov.il/inspiration/134163|כותרת=החללית בראשית: חללית ישראלית לירח}}</ref>.
+* ערן זינמן - מייסד שותף וה-CTO של Monday.com, מערכת ניהול עבודה שמסייעת לצוותים לנהל פרויקטים ותהליכי עבודה בצורה יעילה. החברה הונפקה בשנת 2021 והגיעה לשווי של מעל 6 מיליארד דולר, מה שהפך אותה לאחד החד-קרנים המובילים בישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://en.globes.co.il/en/article-mondaycom-soars-on-raised-2024-outlook-1001478802|כותרת=monday.com soars on raised 2024 outlook}}</ref>.
 * פרופ׳ [[זאב זלבסקי]] - [[פרופסור מן המניין]] ו[[דקאן]] הפקולטה להנדסה ב[[אוניברסיטת בר-אילן]].
 * תת אלוף [[עומר טישלר]] - [[להק ראש המטה|ראש מטה]] [[חיל האוויר הישראלי]].
+* [[יובל טל]] - מייסד Payoneer, חברה גלובלית המספקת פתרונות תשלומים מקוונים ושירותים פיננסיים לעסקים ברחבי העולם. פאיוניר, שהונפקה בנאסד"ק, הגיעה לשווי של מעל 3.3 מיליארד דולר, והפכה לאחת החברות המובילות בתחום התשלומים הבינלאומיים.
-* [[יובל טל]] - המייסד והנשיא של חברת [[פיוניר (חברת פינטק)|פיוניר]], חברת תשלומים אינטרנטית והמייסד של BorderFree, חברת [[מסחר אלקטרוני]].
 * [[רפי מאור]] - מהנדס ומנהל ישראלי, כיהן כיו"ר [[התעשייה האווירית לישראל]] עד ספטמבר 2016. קודם לכן כיהן כיו"ר, נשיא ומנכ"ל חברת [[ECI Telecom]], כנשיא ומנכ"ל חברת [[HP Indigo|אינדיגו]], וסגן נשיא בכיר ב-[[HP]].
 * [[מריוס נכט]] -  [[יזם סדרתי]], משקיע, [[איש עסקים]], ומיליארדר [[ישראלים|ישראלי]], ממייסדי חברת [[צ'ק פוינט]] ו[[יושב ראש|יו"ר]] החברה לשעבר.
 * פרופ׳ [https://ethw.org/Moshe_Kam משה קם] - נשיא ומנכ"ל ה 49 של ה - IEEE. פרופסור ודקאן המכללה להנדסה בניוארק במכון הטכנולוגי של ניו ג'רזי (NJIT). עד אוגוסט 2014 שימש כראש המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת דרקסל.
+* אורן שובל - מייסד שותף של Via, חברת טכנולוגיה גלובלית לתחבורה המתמחה בנסיעות שיתופיות לפי דרישה. החברה, שהפכה לחד-קרן (unicorn), מפתחת תוכנות מתקדמות לניהול מערכות תחבורה ציבורית ונסיעות שיתופיות בערים ברחבי העולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://en.globes.co.il/en/article-israeli-co-via-raises-110m-at-35b-valuation-1001438245|כותרת=Israeli co Via raises $110m at $3.5b valuation}}</ref>.
 == פרויקטים מיוחדים ==

הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן
תלמידים
אין תמונה חופשית
	4,000
מיקום
מדינה	ישראל ישראל
קואורדינטות	32°06′27″N 34°48′04″E / 32.107423223972°N 34.801222244427°E / 32.107423223972; 34.801222244427
אתר רשמי
(למפת גוש דן מוגדלת) הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן (למפת גוש דן רגילה) הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן