דייז-אין – הבדלי גרסאות
מ עיצוב |
מ הוספת מקור, ניסוח |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
מאוחר יותר ב-1970, דיי פתח את המלון השני, בפורסיית', ג'ורג'יה. במהלך סופת גשמים כבדה שבוע לפני סיום הבנייה ויום הפתיחה המתוכנן, הורשו כ-20 מטיילים לשהות בנכס, על פי הזמנתו של דיי, למרות שהחדרים לא היו גמורים. שלושה לילות לאחר מכן, לאחר הפתיחה הרשמית, כל 120 החדרים היו תפוסים.<ref>{{Harvnb|Day|McCollister|1990|pp=90, 92–94}}</ref> בשנת 1972 החל דיי לתת [[זכיינות|זיכיונות]] למלונות חתח השם "דייז-אין", ובתוך שמונה שנים יצר רשת של יותר מ-300 מלונות בארצות הברית, [[מקסיקו]] [[קנדה|וקנדה]]. |
מאוחר יותר ב-1970, דיי פתח את המלון השני, בפורסיית', ג'ורג'יה. במהלך סופת גשמים כבדה שבוע לפני סיום הבנייה ויום הפתיחה המתוכנן, הורשו כ-20 מטיילים לשהות בנכס, על פי הזמנתו של דיי, למרות שהחדרים לא היו גמורים. שלושה לילות לאחר מכן, לאחר הפתיחה הרשמית, כל 120 החדרים היו תפוסים.<ref>{{Harvnb|Day|McCollister|1990|pp=90, 92–94}}</ref> בשנת 1972 החל דיי לתת [[זכיינות|זיכיונות]] למלונות חתח השם "דייז-אין", ובתוך שמונה שנים יצר רשת של יותר מ-300 מלונות בארצות הברית, [[מקסיקו]] [[קנדה|וקנדה]]. |
||
היזמים סטנלי ס. טולמן ומונטי ד. הנדלי, באמצעות קבוצת המלונות טולמן-הונדלי, הפכו לזכיינים הגדולים ביותר של הרשת בשנות ה-80 והם קנו את חברת האם שלה. ב-1991 הם פשטו את הרגל והרשת נמכרה. נגד טולמן והונדלי הוגש כתב אישום בגין הונאת מס משום שלא חשפו את כל הנכסים בתהליך פשיטת הרגל.<ref name="fundinguniverse">{{Cite web|title=History of Empire Resorts, Inc.|url=http://www.fundinguniverse.com/company-histories/Empire-Resorts-Inc-Company-History.html|access-date=January 1, 2015|website=FundingUniverse}}</ref> טולמן ברח ללונדון ב-2002, שם נלחם בהסגרה במשך שנים רבות. ב-2008 הוא הסכים לעסקת טיעון שתאפשר לו לחזור לארצות הברית בתמורה לקנס של יותר מ-100 דולר מִילִיוֹן. <ref>{{Cite news|work=The New York Times|date=March 18, 2010|title=Maybe He'll Move to a Hotel|last=Toy, Vivan S.|url=https://www.nytimes.com/2010/03/21/realestate/21deal4.html}}</ref> |
היזמים סטנלי ס. טולמן ומונטי ד. הנדלי, באמצעות קבוצת המלונות טולמן-הונדלי, הפכו לזכיינים הגדולים ביותר של הרשת בשנות ה-80 והם קנו את חברת האם שלה. ב-1991 הם פשטו את הרגל והרשת נמכרה ל[[קונצרן (כלכלה)|קונצרן]] התיירות והנדל"ן HFS. נגד טולמן והונדלי הוגש כתב אישום בגין הונאת מס משום שלא חשפו את כל הנכסים בתהליך פשיטת הרגל.<ref name="fundinguniverse">{{Cite web|title=History of Empire Resorts, Inc.|url=http://www.fundinguniverse.com/company-histories/Empire-Resorts-Inc-Company-History.html|access-date=January 1, 2015|website=FundingUniverse}}</ref> טולמן ברח ללונדון ב-2002, שם נלחם בהסגרה במשך שנים רבות. ב-2008 הוא הסכים לעסקת טיעון שתאפשר לו לחזור לארצות הברית בתמורה לקנס של יותר מ-100 דולר מִילִיוֹן. <ref>{{Cite news|work=The New York Times|date=March 18, 2010|title=Maybe He'll Move to a Hotel|last=Toy, Vivan S.|url=https://www.nytimes.com/2010/03/21/realestate/21deal4.html}}</ref> |
||
בדצמבר 1997, בעלי הרשת, קונצרן התיירות והנדל"ן HFS, התאחד עם חברת השיווק האמריקנית CUC, שעוסקת ב[[שיווק ישיר]] באמצעות מועדוני לקוחות. המיזוג נערך בעסקת החלפת מניות בשווי 14 מיליארד דולר, יצר חברה חדשה בשם CENDANT, [[שווי שוק|ששווי השוק]] שלה בבורסה הניו-יורקית עמד באותה עת על 29 מיליארד דולר.{{הערה|{{גלובס|אביבה קרול|הושלם מיזוג התיירות-נדל"ן HFS ו-CUC בעיסקת 14 מיליארד דולר|117278|24 בדצמבר 1997}}|כיוון=ימין}} |
|||
==פעילות בישראל== |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־16:27, 17 ביוני 2024
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
Cecil B. Day  |
| תקופת הפעילות |
1970–הווה (כ־54 שנים) |
| חברת אם |
Cendant |
| מיקום המטה |
פרסיפני-טרוי הילס |
| ענפי תעשייה |
בית מלון |
| אתר רשמי | |
  | |
דייז-אין (באנגלית: Days Inn) היא רשת מלונות אמריקאית. היא נוסדה בשנת 1970 שפתחה את המלון הראשון שלה באי טייבי, ג'ורג'יה. המותג הוא כעת חלק מתאגיד Wyndham Hotels and Resorts, שמרכזו בפארסיפני, ניו ג'רזי. נכון ל-31 בדצמבר 2023, הרשת כוללת 1,501 בתי מלון ברחבי העולם עם 114,216 חדרים.[1]
היסטוריה
מייסד הרשת ססיל דיי עבד קודם כיזם נדל"ן באטלנטה, ג'ורג'יה, שם בנה ופיתח מתחמי דירות. הוא גם החזיק בכמה מסעדות של רשתות המזון המהיר Jiffy Drive-In ו- Carrols באטלנטה. דיי מכר את אחזקותיו לחברת Phipps Land עבור 14 מיליון דולר ב-1969, עסקת הנדל"ן הגדולה ביותר במדינת ג'ורג'יה עד אז. [2]
דיי הקים את המלון הראשון באי טייבי, ג'ורג'יה, בשנת 1970. הוא חשב על היזומה כאמצעי לשימוש בשטח שבבעלותו באי. [3] למרות חוסר הנסיון שלו בתחום המלון היה בתפוסה מלאה באפריל 1970. הוא כלל 60 חדרים במחיר של 8 דולר ללילה לחדר. לאורך רוב שנות ה-70, תחילה נקראה הרשת 8 Days Inn מאחר שהציעה מחירים ללילה החל מ-8.88 דולר לחדר. לאחר שעלה המחיר, הספרה 8 הוסרה משפ הרשת. [4]
מאוחר יותר ב-1970, דיי פתח את המלון השני, בפורסיית', ג'ורג'יה. במהלך סופת גשמים כבדה שבוע לפני סיום הבנייה ויום הפתיחה המתוכנן, הורשו כ-20 מטיילים לשהות בנכס, על פי הזמנתו של דיי, למרות שהחדרים לא היו גמורים. שלושה לילות לאחר מכן, לאחר הפתיחה הרשמית, כל 120 החדרים היו תפוסים.[5] בשנת 1972 החל דיי לתת זיכיונות למלונות חתח השם "דייז-אין", ובתוך שמונה שנים יצר רשת של יותר מ-300 מלונות בארצות הברית, מקסיקו וקנדה.
היזמים סטנלי ס. טולמן ומונטי ד. הנדלי, באמצעות קבוצת המלונות טולמן-הונדלי, הפכו לזכיינים הגדולים ביותר של הרשת בשנות ה-80 והם קנו את חברת האם שלה. ב-1991 הם פשטו את הרגל והרשת נמכרה לקונצרן התיירות והנדל"ן HFS. נגד טולמן והונדלי הוגש כתב אישום בגין הונאת מס משום שלא חשפו את כל הנכסים בתהליך פשיטת הרגל.[6] טולמן ברח ללונדון ב-2002, שם נלחם בהסגרה במשך שנים רבות. ב-2008 הוא הסכים לעסקת טיעון שתאפשר לו לחזור לארצות הברית בתמורה לקנס של יותר מ-100 דולר מִילִיוֹן. [7]
בדצמבר 1997, בעלי הרשת, קונצרן התיירות והנדל"ן HFS, התאחד עם חברת השיווק האמריקנית CUC, שעוסקת בשיווק ישיר באמצעות מועדוני לקוחות. המיזוג נערך בעסקת החלפת מניות בשווי 14 מיליארד דולר, יצר חברה חדשה בשם CENDANT, ששווי השוק שלה בבורסה הניו-יורקית עמד באותה עת על 29 מיליארד דולר.[8]
פעילות בישראל
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דייז-אין (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "WYNDHAM HOTELS & RESORTS, INC - 10-k, ending 12/31/23". www.sec.gov (באנגלית). נבדק ב-2024-06-09.
- ^ Day & McCollister 1990, pp. 52–55
- ^ Day & McCollister 1990, pp. 59, 68
- ^ Day & McCollister 1990, pp. 69–70
- ^ Day & McCollister 1990, pp. 90, 92–94
- ^ "History of Empire Resorts, Inc". FundingUniverse. נבדק ב-1 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Toy, Vivan S. (18 במרץ 2010). "Maybe He'll Move to a Hotel". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ אביבה קרול, הושלם מיזוג התיירות-נדל"ן HFS ו-CUC בעיסקת 14 מיליארד דולר, באתר גלובס, 24 בדצמבר 1997