Jump to content

דבילי

From Wiktionary, the free dictionary

Hebrew

[edit]

Etymology

[edit]

Seems to derive from Latin debilitas.

Pronunciation

[edit]

Adjective

[edit]

דֶּבִּילִי (debbîlî) (feminine דֶּבִּילִית, masculine plural דֶּבִּילִיִּים, feminine plural דֶּבִּילִיּוֹת)

  1. Retarded, mentally defective.
    • (Can we date this quote?), Yigal Mossinson, הזבובים במלכודת העכברים[1]:
      אתה רוצה להגיד לי שכולנו כאן דביליים?
      Do you want to tell me, that all of us here are retarded?
    • 1968, Josef Mundy, שיחות בחצות-לילה עם פנחס שדה[2], הוצאת אל"ף:
      התוצאות החברתיות של חזיונותיהם של מרקס ולנין אינן משנות לגבי החזון, כי חזון הגאולה העולמי דומה לחזון הגאולה האישית המפעם בלבו של האוהב, וכשאתה אוהב אינך אחראי לכך אם עתיד להוולד ילד דבילי, או שאהובתך תזדקן ותתנוון.
      The social results of the visions of Marx and Lenin do not matter for the vision, because the vision of world redemption is similar to the vision of personal redemption that thrills the heart of the lover, and when you love you are not responsible for whether a retarded child will be born, or if your loved one will grow old and degenerate.
  2. (colloquial, mainly abstract nouns) Pointless, foolish.
    • 1997, Ya'el Yisra'el, chapter 30, in רואות מכאן את כל העולם[3], הוצאת הקיבוץ המאוחד:
      למערה הן הפסיקו לרדת מזמן, כי רחל הקטנה טענה שזה דבילי לשחק במערות.
      They stopped going down to the cave a long time ago, because little Rachel claimed that this is foolish, playing in caves.

Derived terms

[edit]