Work Text:
[נְקִישָׁה]
[קולי תולעת מתפתלים]
סיוון
מה אתה עושה?!
גַנָז
כִּמעַט…
סיוון
עזוב את זה, זה לא -
גַנָז
הצלחתי!
[מושך משהו מהביצה]
מוטי
חבר'ה? האם הכל - הו משיח!
גַנָז
שתוק ותביא את המטפים!
מוטי
מה?
גַנָז
הפחמן הדו חמצני! תביא את הפחמן הדו חמצני הארור!
מוטי
נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, כן.
גַנָז
עַכשָׁיו!
[התפתלות נמשכת כתרסיסי מטף]
מוטי
יש יותר מדי…
סיוון
פשוט תמשיכו לרסס!
גַנָז
אנחנו צריכים ללכת!
סיוון
איפה?
גַנָז
אה… אה…
סיוון
לעזאזל!
גַנָז
אני פשוט... אה... תנו לי לחשוב!
סיוון
אתה רואה את שוליה? אם היינו יכולים להשיג אותה -
מוטי
אני, אני, אני לא רואה אותה! אני לא רואה אותה! אני לא רואה אותה! אני לא רואה אותה!
גַנָז
אההה…
סיוון
יהונתן?
יהונתן!?
מוטי
בדרך הזו!
בחייך! בוא בדרך הזאת! ככה, ככה!
[ריצה, נרדף על ידי תולעים]
גַנָז
אממ…
תזהר!
[התרסקות]
[נְקִישָׁה]
[נְקִישָׁה]
[השמע נדלק באמצע צוויחת הגנז]
מוטי
ו... הנה התחלנו. זה מקליט שוב.
הוצאת את זה?
[זעקה כאובה מהגנז בזמן שסיוון מחלצת תולעת עם פותחן בקבוקי יין]
סיוון
הנה. ואני רק רוצה לציין שאני לא עשיתי מהומה כה גדולה.
גַנָז
[נושם בכבדות, עם נימה פגועה בקולו] אני חושב שההסרה שלך הייתה יותר נקייה באופן משמעותי.
סיוון
אני עדיין לא בטוחה למה יש לך את זה. שותה בארכיב?
מוטי
מה? לא, לא, זה לתולעים.
גַנָז
מה?
מוטי
להוצאת התולעים מאנשים. כמו עכשיו.
סיוון
אתה, אה... מה?
מוטי
נהגתי לסחוב סכין, אבל התחלתי לחשוב ש, ובכן, לחתוך מישהו לרוחב זו לא באמת הדרך היעילה ביותר להוציא אותן החוצה, וחוץ מזה, נראה שהן חופרות בצורה די איטית בקו ישר אז, בהתחשב בגודל שלהם, חולץ הפקקים נראה פשוט כאופציה הטובה ביותר.
…
תראה, אתם זוכים ללכת הביתה כל יום, בסדר. אני לא! אני חושב כבר הרבה זמן מה לעשות כאשר... ובכן, אתה יודע, זה קורה.
גַנָז
[ברכות] ובכן... תודה לך.
סיוון
בשביל זה אנחנו כאן?
מוטי
כֵּן. החדר אטום, בדקתי אותו בעצמי כשעברתי לגור בו.
גַנָז
אקלים מבוקר, גם כן. דלת חזקה. אָטִום לקוֹל. [אנחה] הקבצים הישנים האלה מוגנים הרבה יותר ממה שהיינו אי פעם. בסדר, אני אודה שזה מקום טוב להסתתר בו, אבל -
סיוון
הם עדיין יכולים להיכנס דרך המזגן.
גַנָז
לא בקלות. ו... לא בהמוניהם. זה כן למעשה בטוח.
מוטי
הא!
גַנָז
מלבד, כמובן, שאנחנו לכודים.
מוטי
אה, כן.
מצטער.
…
סיוון
למה להקליט את זה?
גַנָז
מה?
סיוון
קודם, במשרד. זה, זה היה טיפשי ללכת לכיוון הרשמקול ככה, ואז כשהפלת אותו שם -
גַנָז
אמרתי שאני מצטער. אם הייתי יודע שלמוטי יש עוד אחד כאן, לא הייתי...
סיוון
לא, זה בסדר, פשוט... אני פשוט לא מבינה. חשבתי שאתה שונא את הדבר הארור. אתה תמיד מתלונן על זה.
גַנָז
אני כן! פעם. אני פשוט... אני לא רוצה להפוך לתעלומה. אני מסרב להפוך לעוד תעלומה ארורה.
סיוון
מה?
גַנָז
תראה, גם אם תתעלמי משק האדמה המהלך שם בחוץ, ומהעובדה שאנחנו כנראה דקות ממוות ודאי, כל כך הרבה יותר דברים עדיין מתרחשים פה.
מוטי
אני לא בטוח שאנחנו באמת יכולים להתעלם מה-
גַנָז
כל הצהרה אמיתית פשוט מובילה... עמוק יותר לתוך משהו שאני אפילו לא יודע את הצורה שלו עדיין. ומעל הכל, אני עדיין לא יודע מה קרה לגרטרוד. רשמית, היא עדיין נעדרת, אבל אליהו לא עוזר והמשטרה אמרו בדרך די ישירה שההמתנה להכריז על מותה היא רק נוהג מקובל. אם אני אמות, כמזון לתולעים או... משהו אחר, מה שלא יהיה, אני אדאג לעזאזל שזה לא יקרה לי. מי שיבוא אחריי יידע בדיוק מה קרה לי.
סיוון
אתה לא חושב שזה ידחה אותם?
גַנָז
[צחוק מר] אני מקווה שכן. רק טמבל יישאר בעבודה הזו.
מוטי
[מצחקק] האם זה לא יהפוך אותך לטמבל?
גַנָז
כן, מוטי, זו הייתה הנקודה שלי.
…
סיוון
אתה יכול לראות מה קורה שם בחוץ?
מוטי
בערך. מתי לאחרונה ניקינו את הדלתות הללו?
גַנָז
מה אתה יכול לראות?
מוטי
נראה שהתולעים נסוגו מעט. כמה מהן אורבות בפינות. הו, הו היי, הנה הרשמקול השני!
סיוון
יש סימן לשוליה?
מוטי
לא. לא, זה נראה כאילו הן... מחכות, אני חושב.
גַנָז
למה?
מוטי
אני לא יודע. תומר, אולי?
סיוון
אלוהים אדירים!
מוטי
אני חושב שהוא יצא לאכול צהריים בחוץ.
סיוון
מהר, שמישהו יתקשר אליו. תגיד לו לא לחזור פנימה.
גַנָז
אין כאן שום אות. אנחנו רק צריכים לקוות שהוא שמע את הרעש.
…
סיוון
יהונתן, למה התכוונת ב"הצהרות אמיתיות"?
גַנָז
את יודעת למה אני מתכוון. אלה שיש להם קמטים מוזרים, או שפשוט נראה שיש בהן דבר אמת. לכולן יש דבר אחד במשותף.
סיוון
הן לא מקליטות אנלוגית באופן מוצלח.
גַנָז
ואנחנו חייבים להשתמש ברשמקול. בשלב הזה, אם הן מצליחות להיקלט במחשב הנייד שלי אני כמעט ולא טורח. אני לא —
מוטי
שם! שם, שם, שם! אני רואה אותו!
גַנָז
מה?
מוטי
תומר. תומר בחוץ.
סיוון
אלוהים אדירים, הוא לא יודע. הוא לא רואה אותן.
[סיוון ומוטי שניהם מתחילים לצעוק לתומר]
תומר, תזהר!
גַנָז
החדר אטום לרעש. הוא לא שומע אתכם!
סיוון
מה הוא עושה? לא, תומר, פשוט רוץ! תעזוב את זה!
מוטי
אוי לא, לא, לא, לא…
סיוון
תסתובב. פשוט תסתובב.
מוטי
אוי אלוהים. הנה היא, הנה היא.
גַנָז
[ממלמל] אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות.
סיוון
אה, לאזעזל עם זה.
גַנָז
מה, סיוון, לא!
[דלת נפתחת]
סיוון
תומר, תיזהר!
גַנָז
היזהרו מהרשמקול-
[נְקִישָׁה]
[נְקִישָׁה]
תומר
…עדיין עובד? אה בסדר. בדיקה בדיקה. מה אתה עושה על הרצפה? הא. [מחקה את קולו של יהונתן] הצהרתו של יוני מפחידוני, בנוגע להתרחשויות מרושעות במרכז העיר העתיקה -
[דלת נפתחת]
סיוון
תומר, תיזהר!
[צליל התולעים מתעצם]
תומר
סיוון?
סיוון
מאחוריך! רוּץ!
תומר
אה…
שוליה
[נשמע לאט על רקע קולות תולעים] האם אתה שומע את שירן?
סיוון
תומר!
[חבטה, תולעים וגיבוש]
[סיוון נושמת בכבדות תוך כדי שהיא מועדת מבעד לדלתות]
סיוון
לעזאזל!
[נְקִישָׁה]
[נְקִישָׁה]
גַנָז
נכון. הנה. מוטי, מה אתה רואה?
מוטי
הממ? מה?
גַנָז
אני לא ממש יכול לעמוד עדיין. אני צריך שתתאר מה קורה. לנוהל הרשמי.
מוטי
אה כן. בטוח. אז, אממ, סיוון התקילה את תומר והיה סוג של מאבק, אבל היא יצאה מהארכיון. זה, זה היה לפני כשתי דקות והיא הלכה לקבל עזרה. כ- כנראה. כלומר, היא, היא לא יכלה... היא לא רצה סתם כך...
גַנָז
האם זה נראה כאילו אחת מהתולעים... תפסה אותה לפני שהיא עזבה?
מוטי
לא. אני לא חושב כך. גם תומר לא, אני חושב. היה קשה לדעת אחרי שהיא התקילה אותו. היו פשוט הרבה תנועה, וצעקות, והתפתולויות...
גַנָז
ריכוז, מוטי. תומר. מה קרה לתומר?
מוטי
הם נפרדו והוא רץ למשרד. אמרת ששם עשית את החור. כשהקלטת. וכולן נכנסו, אז... הוא מת. הוא מת שם והוא מכוסה בתולעים וזהו.
גַנָז
אנחנו לא יודעים את זה.
מוטי
…אולי.
אולי, אולי הוא מצא את הפחמן הדו חמצני הנוסף.
גַנָז
נוֹסָף? מה? איפה? מעולם לא ראיתי.
מוטי
אה, אני, אה... אני, החבאתי אותם בקופסאות תיקים ישנות.
גַנָז
מה, למה?
מוטי
ובכן, אז התולעים לא ידעו שהם שם!
תראה, אני יודע שזה טיפשי.
גַנָז
כן. כן זה כן. הם פשוט... הם פשוט טפילים לא מסווגים. אין להן הכרה, הם לא
יכולות לתכנן, הן רק זיהום חסר תודעה.
מוטי
ברצינות?!
גַנָז
מה?
מוטי
למה אתה עושה את זה?
גַנָז
עושה מה?
מוטי
מתעקש על הקטע הספקני כל כך!? כלומר, זה היה הגיוני בהתחלה, אבל עכשיו? אחרי כל מה שראינו, אחרי כל מה שקראת! אני שומע אותך מקליט הצהרות ואתה פשוט מטיל בהן ספק. אתה קורע אותן לרסיסים כאילו הן מבזבזות את זמנך, אבל חצי מההסברים ה"הגיוניים" שאתה נותן הם למעשה מופרכים יותר מאשר רק לקבל שזה היה ר- רוח רפאים או משהו. כאילו, למען השם יוני, אנחנו ליטרלי מתחבאים מאיזו תולעת... מלכה... דבר, איך, איך ייתכן שאתה עדיין לא מאמין!?
גַנָז
כמובן, אני מאמין. כמובן שאני מאמין. האם אי פעם הסתכלת על הדברים שיש לנו באחסון חפצים מיוחדים? זה מספיק כדי לשכנע כל אחד. אבל, אבל אפילו לפני זה... למה אתה חושב שהתחלתי לעבוד כאן? זו לא בדיוק עבודה מפוארת. אני תמיד... תמיד האמנתי בעל-טבעי. בתחום ההיגיון. אני מתכוון. אני עדיין חושב שרוב ההצהרות כאן למטה אינן אמיתיות. מתוך מאות שהקלטתי, היו לנו אולי... שלושים, ארבעים שהם... שהוקלטו ברשמקול. עכשיו, לאלה, אני מאמין, לפחות לרובן.
מוטי
אז למה אתה -
גַנָז
כי אני מפחד, מוטי! כי כשאני מקליט את ההצהרות האלו זה מרגיש... זה מרגיש כאילו צופים בי. אני... אני מאבד את עצמי קצת. ואז כשאני חוזר, זה כאילו... כאילו אם אני מודה שאולי יש בזה אמת, מה שצופה יידע איכשהו. הספקנות, העמדת פני בור. זה פשוט הרגיש בטוח יותר.
מוטי
ובכן... זה לא היה.
גַנָז
לא. לא, זה לא היה.
ובכל זאת, זו לא אשמתי שאנחנו הולכים להיאכל על ידי תולעים. אפרופו, אתה יכול לראות משהו?
מוטי
לא הרבה. הן פשוט... שם.
גַנָז
כמה?
מוטי
יותר מדי. ועוד ממשיכות לעלות דרך הרצפה. לא חשבתי שהן יצליחו לעבור.
גַנָז
שוליה?
מוטי
לא, אני לא יכול... אה, הנה היא.
גַנָז
מה היא עושה?
מוטי
אני לא יודע. היא מתעסקת עם הקופסאות. היא מחזיקה אחת מהן ו... אהה!
גַנָז
מה?
מוטי
היא... היא הורסת אותם. בערך.
גַנָז
בערך?
מוטי
ובכן, אני לא ממש יודע מה החומר הזה שיוצא מהפה שלה, אבל אני חושב שכדאי שנשרוף אותן.
גַנָז
נכון.
נכון.
…
למה אתה כאן מוטי?
מוטי
ובכן, ובכן, שוליה שם בחוץ ואתה לא יכול לרוץ אז -
גַנָז
אני מתכוון בארכיון באופן כללי. למה לא התפטרת?
מוטי
אתה נותן לי את הביקורת שלי עכשיו?
גַנָז
לא... כאילו, אנחנו די עושים שחנ"ש עכשיו, והאמת, השאלה הטרידה אותי זמן מה. אתה גר בארכיון כבר ארבעה חודשים, תחת איום מתמיד של... זה. ישן עם מטף ומחלץ פקקים. אפילו אתה חייב להיות מודע לכך שזה לא דבר רגיל לעבודת קטלוג? למה אתה עדיין כאן?
מוטי
[שוקל] אני לא ממש יודע. אני פשוט. זה לא הרגיש נכון פשוט לעזוב. הקלדתי כמה מכתבי התפטרות, אבל פשוט לא יכולתי להביא את עצמי למסור אותם.
אני לכוד כאן. זה כאילו אני לא יכול... להמשיך הלאה וככל שאני נאבק יותר, אני תקוע יותר.
גַנָז
מוטי... אתה לא, אה... לא מתת כאן, נכון?
מוטי
מה? מה? לא... מה?!
גַנָז
לא, אני פשוט... לא, פשוט הדרך שבה ניסחת את זה...
מוטי
גרמה לך לחשוב שאני רוח רפאים?
גַנָז
לא, זה -
מוטי
לא, לא... פשוט הרשת שבה ההצהרות האלה תפסו אותך, ובכן, גם אני שם. כולנו, אני חושב. [אֲנָחָה]
…
רוח רפאים? בֶּאֱמֶת?
גַנָז
[בעייפות] סתום ת'פה, מוטי.
[נְקִישָׁה]
[נְקִישָׁה]
[אזעקת שריפה נשמעת]
אליהו
נכון, ספרי לי שוב, בבקשה.
סיוון
אתה צוחק.
אליהו
הבאת רשמקול. פשוט חשבתי שיהונתן יעריך כמה שיותר הקלטות משלימות. לנוהל.
סיוון
ובכן, לנוהל, אם לא נעשה משהו עכשיו, זה לא ישנה בכל מקרה.
אליהו
אז... אלו התולעים שהוא ומוטי קשקשו עליהן?
סיוון
אלה שמטרידות אותנו במשך חודשים? כֵּן!
אליהו
למען האמת, תמיד חשבתי שהם פשוט... מגזימים. אנשי צוות אחרים ראו אותן בסביבה, אבל אף אחד לא דיווח על התנהגות תוקפנית או משהו כזה. אתה יודע איך השניים האלה... יהונתן מתנהג בצורה רשמית, אבל לפעמים אני נשבע שהוא גרוע יותר ממוטי.
סיוון
תראה, אליהו. אני לא יודעת מה אתה חושב שקורה, אבל זה עתה ראיתי אלפי... תולעי בשר נשפכות מהקיר! אלוהים יודע כמה זמן הן מתחבאות! ייתכן שתומר מת, והאחרים...
אליהו
כמובן. אזעקת האש הייתה מהלך טוב, אבל זה אומר שרוב הצוות התפנה, אז נצטרך להתמודד איתן בעצמנו.
סיוון
יש אלפים כאלה, אליהו.
אליהו
לא בדיוק מה שהתכוונתי. על פי התעקשותו של יהונתן שיניתי לאחרונה את מערכת כיבוי האש של הארכיון לשימוש בפחמן דו חמצני. היה צריך לעשות את זה לפני שנים, באמת -
סיוון
אז למה זה לא פעל?
אליהו
כי אין שריפה ממשית.
סיוון
נכון. נכון. האם נוכל להפעיל את זה ידנית? אני חושבת שליהונתן יש מצית איפשהו.
אליהו
הוא לא מעשן שוב, נכון? בכל מקרה, זה לא יהיה נחוץ. יש הפעלה ידנית, כמה קומות למטה.
סיוון
חכה. חכה. האם זה יפגע במוטי או ביוני?
אליהו
כמעט בטוח. אה, אני לא רופא, אבל אני יודע שריסוס פחמן דו חמצני בכמויות גדולות על אנשים לא נחשב בדרך כלל לרעיון טוב. אני באמת לא רוצה למצוא גנז אחר כל כך מהר אחרי גרטרוד, אבל ממה שאת אומרת... זה יכול להיות המתת חסד. את מכירה את המצב הכי טוב, אז...?
סיוון
בוא נלך.
[נְקִישָׁה]
[נְקִישָׁה]
[אפשר לשמוע אזעקת אש... כמו קולות של דפיקות בקיר]
מוטי
חשבתי שהקיר הזה אמור להיות מוצק?!
גַנָז
כך גם אני. אין לנו שום סוג של נשק, נכון?
מוטי
כלומר... זאת אומרת, אני מניח שנוכל להשתמש ב-
גַנָז
אל תגיד חולץ הפקקים!
מוטי
בסדר.
גַנָז
כמה מהן נמצאות מחוץ לדלת?
מוטי
אני לא יודע. אני לא יכול לראות כי החלון מכוסה בתולעים.
גַנָז
נכון. נכון. לעזאזל. ובכן, מוטי אני מניח שזה -
[צליל של שבירת לוח גבס ואריחים]
תומר
היי חבר 'ה!
מוטי
תומר!
גַנָז
תומר?! מה לעזאזל? חשבתי... איך הצלחת...?
מוטי
הצלחת להגיע!
תומר
סיפור מצחיק באמת. רצתי למשרד, תולעים בכל מקום, מוות נוראי והכל, מעדתי ונפלתי בכמה קופסאות והיו שם בערך 20 מטפי גז.
מוטי
טוב, אתה בסדר? אתה נראה קצת…
תומר
בסדר גמור! בסדר גמור! גז... קצת מסוחרר. אין הרבה אוורור במנהרות. בואו!
גַנָז
פנימה אל תוך המנהרות?
תומר
כֵּן! למעשה, אין שם יותר כל כך הרבה תולעים. אני חושב שהן בעיקר נכנסו לארכיון. למרות שהאלה כאן למטה מהירות יותר משום מה. ושקטות יותר.
גַנָז
לא ננשכת, נכון?
תומר
לא, אני לא חושב! תסתכל!
גַנָז
כן, בסדר תומר, אתה נראה בסדר. שים אותם בחזרה בבקשה.
מוטי
אתה יכול ללכת, יוני?
גַנָז
לא, אני יכול לצלוע.
תומר
אז בואו נלך!
גַנָז
מוטי, תוכל להעביר לי את הרשמקול?
מוטי
בטח. אבל אני חושב שזה כמעט נגמר.
גַנָז
בסדר גמור. אני מניח שאוכל להפעיל אותו מחדש כשאוכלים אותנו בחיים.
תומר
למה יש לך עוד רשמקול, מוטי?
מוטי
אה, אממ... ובכן, השתמשתי בזה כדי להקליט את עצמי. אני כותב שירה ואני חושב שלקלטות יש סוג של... קסם נמוך.
גַנָז
…
אני רואה.
[נְקִישָׁה]
[נְקִישָׁה]
סיוון
[הדיבור מושמע מהחדר כשהיא הולכת]
[עם קצת דכדוך בנימתה] בסדר, יוני. אני יודעת שתרצה לדעת מה קרה. אם אתה עדיין בחיים אחרי זה. התולעים נמצאות בקומה העליונה. לא הרבה כמו למטה בארכיון, אבל מספיק.
כיביתי את אזעקת האש, אז כולם פונו חוץ ממני ואליהו. לא ראיתי שום סימן של מכבי האש, אבל מזמן לא הייתי ליד חלון. היה... אני מניחה שתקרא לזה... גל של תולעים. איבדתי את אליהו. אני מקווה שהוא הגיע למערכת האש, אבל מי יודע. אולי כולם כבר מתים.
נאלצתי לסגת לאחסון חפצים מיוחדים. זה אמור להגיד לך משהו על כמה רע שם בחוץ.
אלוהים, אני שונאת את המקום הזה.
האם אי פעם סיפרתי לך שהצטרפתי לראשונה למכון כחוקרת מעשית? הייתי צריכה לנתח ולחקור את כל הדברים כאן. לרשום הערות לאחר השינה בכיסא החלוד, לכתוב בספר הזיכרון, כל מיני דברים כאלה. עברתי אחרי שלושה חודשים. הייתי פורשת, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי מבחינה כלכלית אז.
אף פעם לא הבנתי למה הם שומרים את הדברים האלה בסוד. כלומר, יש לנו, יש לנו מספיק כאן כדי לשלוח כל ספקן הביתה, אבל זה פשוט נעול. אני... שאלתי את אליהו על זה פעם, אבל הוא רק מלמל משהו על מימון והצהרות משימה. הוא טוב בלשנות את הנושא, לא?
מצטערת. אני מקשקשת. עם זאת, אין תולעים, אז זה טוב.
אה, היי. מצאתי... מצאתי את השולחן שדיברת עליו. לא ממש רואה על מה כל המהומה. רק אשליה אופטית בסיסית. שום דבר מיוחד... רק... רק... רגע...
[בשקט ובבהלה] יהונתן! יהונתן, אני חושבת שיש כאן מישהו. שלום? אני רואה אותך. הצג את עצמך.
[העיוות מתעצם]
[סיוון צועקת, מכשיר הקלטת נופל]
[עיוות מתפוגג עד לפצפוץ]
לא!סיוון
[מילים מעוותות] שלום?
אני רואה אותך.
[צעדים]
[ברור] אני רואה אותך.
[נְקִישָׁה]
[נְקִישָׁה]
[טפטופי מים]
גַנָז
עדכון. אני לא יודע כמה זמן אנחנו כאן למטה. המנהרות האלה הן מבוך, ואנחנו לא יודעים איפה אנחנו נמצאים. יש לנו ארבעה מה-
תומר
מוטי איננו.
גַנָז
אני מגיע לזה. מוטי נעלם. תומר צדק בכך שיש כאן פחות תולעים, אבל הן הרבה יותר מהירות. יותר תוקפניות. אף אחד מאיתנו לא נפגע עדיין אבל... במהלך אחד המפגשים המדאיגים יותר, מוטי ברח.
תומר
הוא חשב שאנחנו מאחוריו, אני חושב.
גַנָז
הוא לא חשב בכלל. תומר היה איתי, והרגל שלי האטה אותי. הוא בטח עשה סיבוב שלא ראינו או משהו. איבדנו אותו. אבל, תומר הצליח למצוא את מה שנראה כמו דלת סתרים אמיתית, אז... לא נצטרך לדלג בדרכנו דרך עוד קיר גבס. אני מקליט את זה למקרה ש -
תומר
למקרה שהדלת תיפתח בחזרה לארכיון ושוליה תהיה שם כדי להרוג אותנו.
גַנָז
בכמה שיותר מילים, כן. תומר?
תומר
בְּסֵדֶר.
[דלת סתרים נדחפת לצליל אזעקת אש והרבה התפתלויות]
שוליה
גַנָז.
תומר
אה.
גַנָז
חרא.
[נְקִישָׁה]