שמן טאנג
שמן טאנג הוא שמן מייבש המתקבל על ידי סחיטת גלעין האגוז של עץ הטאנג (Vernicia fordii). שמן טאנג מתקשה בחשיפה לאוויר (באמצעות פילמור), והציפוי המתקבל שקוף ובעל מראה עמוק ורטוב. שימושו העיקרי של השמן הוא לגימור והגנה על עץ ולאחר שכבות רבות, הגימור יכול אפילו להיראות כמעין שכבת פלסטיקה.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורו של עץ שמן הטאנג בדרום סין. בתקופת שושלת סונג, שימש השמן לאיטום ספינות. המילה "טאנג" נגזרת אטימולוגית מהמילה הסינית 桐. ההתייחסויות הקדומות ביותר לשימוש סיני בשמן טאנג הם בכתביו של קונפוציוס בסביבות 500 עד 400 לפני הספירה.
הרכב השמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]חומצות השומן בשמן טאנג וריכוזן מפורטים בטבלה.
חומצה אלפא-אלאוסטיארית | 82.0% |
חומצה לינולאית | 8.5% |
חומצת פלמיטית | 5.5% |
חומצה אולאית | 4.0% |
המרכיב העיקרי הוא חומצת שומן עם שרשרת של 18 אטומי פחמן קשורים או יחידות מתילן המכילות שלושה קשרים כפולים (אנ') במערכת מצומדת. הם רגישים במיוחד לאוטוסידקציה (אנ'), המעודדת קישור צולב של שרשראות שכנות, ומכאן תכונת ההתקשות של שרף הבסיס.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גימור עץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום, שמן טאנג נחשב לנפוץ בגימור עץ בגלל שתי תכונות: ראשית, זהו חומר טבעי וככזה הוא גם בטוח לגימור כלי מאכל. שנית, לאחר שהוא מתייבש לחלוטין (5 עד 30 ימים, בהתאם למזג האוויר/טמפרטורה), התוצאה היא גימור קשה מאוד שקל לתקנו, כך בעבר נפוץ השימוש בשמן על סיפון סירות וכיום על ריצוף ורהיטי עץ. השמן מדולל לעיתים קרובות עם מדלל פחמימנים כך שהצמיגות שלו נמוכה מאוד ומאפשרת לשמן לחדור למגוון סוגי עצים. כאשר השמן נמרח בהרבה שכבות עדינות ודקות על עץ, הוא מתייבש באיטיות למראה סאטן מט/בהיר עם גוון זהוב קל. שמן טאנג עמיד למים טוב יותר מכל גימור שמן טהור מאחר שאינו מתכהה בצורה ניכרת עם הזמן. יש הטוענים שהשמן פחות רגיש לעובש מאשר שמן פשתן. אמנם, לשמן יש ריח ייחודי ויש שמעדיפים להשתמש בגימור אחר.
חימום שמן טאנג ל-260 מעלות צלזיוס בסביבה נטולת חמצן, יגביר משמעותית את צמיגיות ואיכות המוצר. רוב שמני הטאנג הפולימריים נמכרים מעורבבים עם אלכוהול מינרלי כדי להקל עבודה איתם. לימונן ו-D-לימונן הן חלופות פחות רעילות.
מטריית נייר שמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטריית נייר שמן (אנ') היא המטריה המסורתית המשמשת בסין, יפן ומדינות אחרות בתחום התרבות של מזרח אסיה, והובאה למדינות המערב דרך דרך המשי. שמן טאנג הוא ה"שמן" המוזכר במטריית הנייר-שמן, המשמש כדי להגן על הנייר מפני רטיבות, ולהפוך את המטריה לעמידה למים.
יישום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטכניקה המסורתית למריחת שמן טאנג טהור היא דילול השמן 1:1 בממס, ולאחר מכן למרוח רצף של שכבות דקות עם מטלית רכה נטולת מוך. המדללים נעים בין אלכוהול מסורתי של טרפנטין ועד למדללים החדישים יותר. בחירת הדילול צריכה להיות מונחית לפי כמה מהר הציפוי צריך להתייצב.
גימורי שמן טאנג שמתחילים בשמנים מפולימרים או בתכשירי שמן טאנג מיושמים בצורה הטובה ביותר בשיטת השומן על פני השומן: שמן טהור דליל מוחל כדי לחדור לעומק פני השטח, למילוי נקבוביות. לאחר מכן מורחים שמן במתינות כדי להיצמד למשטח ולספק בסיס טוב לשכבות הברק העבות. לאחר מכן מורחים את השמן הפולימר בעובי כשכבה אחת, מניחים לו להתייבש במלואו ומלטשים את העץ. את המשטח מנגב עם סמרטוט לח ומאפשרים לו להתייבש. שכבה אחרונה נמרחת בעובי יחסי והיא מתייבשת במשך יומיים-שלושה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמן טאנג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ bucksonusa, Tung Oil as a Woodworking Finish, Woodwork Details, 26 במרץ 2021 (באנגלית)