בת ים
סמלי העיר בת ים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דגל העיר בת ים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
טיילת בת ים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | תל אביב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | צביקה ברוט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 23 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1926 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 100,000–199,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 129,895 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 15 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.47 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 15,880 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 4 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 8,180 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 157 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 147 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3725 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 202 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל בת ים נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
www.bat-yam.muni.il |
בת ים היא עיר במחוז תל אביב. היא הוקמה בשנת 1926 ובשנת 1958 הוכרזה כעיר. שטח השיפוט שלה הוא 8,280 דונם, ומתגוררים בה כ-126 אלף תושבים. 34.7% מהם עלו בשנות ה-90 ממדינות פוסט-סובייטיות; לפיכך, בת ים היא העיר שבה שיעור העולים מברית המועצות לשעבר הוא הגדול מבין ערי ישראל. מבין ערי ישראל בת ים ניצבת במקום ה-15 בגודל אוכלוסייתה ובמקום ה-55 בשטחה. נכון לשנת 2014, היא השלישית בדירוג הצפיפות מבין הערים בארץ[6] אחרי בני ברק וגבעתיים[7], כולן בגוש דן. העיר שוכנת לחוף הים התיכון, וגובלת בראשון לציון מדרום, בחולון ממזרח ובתל אביב מצפון.
על פי נתוני הלמ"ס תושבי בת ים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר מבין הערים הגדולות בארץ[8].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת בת ים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1919 יסדו מספר פעילים של המזרחי חברה בשם "בית וגן"[9] במטרה להקים שכונת גנים דתית ביפו[10]. במרץ 1920 היו באגודה כ-400 חברים ונבחרה הנהלה בה השתתפו אליהו אהרון כהנא ושאול חנא קוק[11]. בשנת 1921 רכשה האגודה 1500 דונם[12], תמורת 6000 לי"מ כמקדמה ועוד 9500 לי"מ ששולמו בעת הרישום בטאבו. בראש האגודה עמד ד"ר מהרשק[13]. לקראת סוף 1923 דווח שכ-1400 דונם נרשמו בטאבו על שם הרוכשים ושהוחל בהכנת תוכנית מתאר לשכונה[14][15]. בספטמבר 1924 אושרה תוכנית המתאר על ידי האספה הכללית של האגודה[16][17][18]. בתחילת 1926 פורסם שהפרצלציה של המגרשים ותהליך קבלת הלוואה למימון הבנייה בעיצומם[19]. באוגוסט 1926 הוגרלו המגרשים, כאשר מי שהתחייב לעלות מיד לבנות קיבל זכות קדימה בבחירת מגרש[20]. עד אוקטובר 1926 יושרו כבישים, וסודרה אספקת מים. שש משפחות עלו על המגרשים בצריפים[21]. בתחילת 1927 דווח שעשרה בתים היו בבנייה[22]. במהלך שנת 1927 נסלל כביש לשכונה מיפו ונמכרו מגרשים לצורך הקמת תעשייה בשכונה[23]. בתחילת אוקטובר 1928 נחנך בית כנסת בשכונה. באותה עת התגוררו במקום 13 משפחות והיו בה 20 בתים[24].
במאורעות תרפ"ט פונו התושבים על ידי הצבא הבריטי[25]. בתחילה הייתה תקווה לשיבה מהירה לשכונה[26]. ועד השכונה ניסה להביא למקום קבוצה של חברי הפועל המזרחי[27] והציע להקצות את אחד הבתים לתחנת משטרה[28]. אולם לאחר שניסיונות אלו כשלו שוכנו בבתי השכונה פלוגה של חיילים בריטים[29]. לקראת סוף 1931 עזב הצבא את המקום והוא נותר עזוב[30]. בתחילת שנת 1932 פעלה החברה להשיב למקום את התושבים ולחזק את המקום במתיישבים נוספים. כן נעשה מאמץ להשלים את החיבור של השכונה עם רחוב המלך ג'ורג' (כפי שנקראו שדרות ירושלים בתקופת המנדט הבריטי)[31]. במאי 1932 חזרו התושבים לבית וגן[32].
התפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלייה החמישית הביאה איתה עולים רבים וחלקם פנו לבנות את ביתם בשכונת בית וגן. בנובמבר 1933 הגיע מספר המשפחות בשכונה ל-85, וכ-15 בתים נוספים היו בבנייה[33]. בתחילת 1936 היו בשכונה כ-300 בתים בהם התגוררו כ-1400 נפש[34].
העלייה הביאה איתה גם התפתחות בתעשייה בבית וגן. בשנות ה-30 הוקמו חמישה מפעלי תעשייה שסיפקו תעסוקה לתושבים: "פאקא" - לייצור אלכוהול, פחמן דו-חמצני ושמרי אפייה, "דפוס לוין-אפשטיין", "שמנון" - לייצור סבון ושמן, "השריון" - מפעל מתכת לייצור תבניות ברזל לבניין, מסמרים וחוטי מתכת[35], ו"כביר" - לייצור בירה. זמן מה פעלו במקום בית חרושת ללבנים[36] ובית חרושת לרהיטים[37].
עיקר הבנייה במקום התבססה בשנים 1933–1934 על עבודה של ערביי ג'בליה והחורן דבר שהעלה תלונות ודרישה למעבר לעבודה עברית[38]. בעקבות פעילות נמרצת של ההסתדרות עברה מרבית העבודה לידי יהודים.
באותן שנים היה בבת ים רק קולנוע אחד, "אורן", ומלון אחד, "לידו". בית הספר היסודי הראשון היה "תחכמוני", שהוקם ב-1936. ב-1950 הוקם בית הספר "ראשונים ממלכתי א'".
מועצה מקומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1936 הוכרזה בית וגן כמועצה מקומית[39]. שטחה עמד על כ-3500 דונם והוא כלל בתוכו בנוסף לשכונת בית וגן עצמה גם את שכונות מנורה ב', הכשרת היישוב, עולי פולין ו"בית וגן המורחבת" (שני גושים מדרום לבית וגן ששווקו על ידי חברה פרטית על סמך סמיכותם לבית וגן[40]) שהוקמו מסביב לבית וגן. בתוך שטח המועצה נכלל גוש של 370 דונם שחלקו היה בבעלות ערבית[41][42].
קביעת השם "בת ים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1937 החליטה המועצה המקומית לשנות את שם המקום לבת ים, בעקבות הצעתו של הסופר אהרן זאב בן-ישי. בין הסיבות לבחירת שם זה היו:
- השם מתאים למיקומה הגאוגרפי של השכונה, המשתרעת לחוף הים וגבוהה הרבה מהחוף ובמקומות שונים דומה לשרטון העולה מהים.
- השם קצר ואינו מכיל את האותיות הגרוניות א' ה' ח' ע' שמבוטאות באופן שונה אצל יוצאי ארצות שונות.
- השם דומה לשם הקודם שהתרגלו אליו התושבים.
- יש בשם זה נטיית-מה מהמקובל בקביעת שם יישוב והוא קשור בהדר הטבע ובאופיו הגאוגרפי, לאחר שהרבו יותר מדי לקבוע ליישובים שמות זיכרון הקשורים באנשים.
השינוי אושר ופורסם רשמית ב-10 בדצמבר 1937[43][44].
בת ים בתקופת קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאורעות 1936–1939 נותקה בת ים מתל אביב[45] שכן הדרך עברה ביפו. בתגובה לכך נסלל על חשבון התושבים כביש מחולון[46]. הכביש היה מתכסה לעיתים קרובות בחול[47] ועם הירגעות המצב הפוליטי הוא נזנח והקשר חודש דרך יפו. המצב הביטחוני הביא לקפיאה ואף נסיגה בבת ים ובסוף 1937 הוערכה האוכלוסייה בכ-1200 נפש[48].
עם פרוץ מלחמת העצמאות נפתח הכביש מחדש והונחו עליו רשתות ברזל למניעת כיסויו בחולות. הנסיעה עליו נעשתה באוטובוסים ממוגנים עם שמירה היקפית. כביש זה נסלל בתוואי הנוכחי של הרחובות דב הוז וקרן קיימת לישראל והוא הציל את בת ים מניתוק בחודשים הראשונים למלחמת העצמאות.
מלחמת העצמאות בבת ים הייתה למעשה מלחמת עמדות, הפגזות וצליפות. הערבים הקימו בגבול בת ים כ-70 עמדות ופילבוקסים. בתוכם ישבו צלפים שצלפו על רחובות בת ים. ליישוב הערבי השכן ג'בליה היה יתרון טופוגרפי על בת ים. 11 מתושבי העיר נהרגו מצליפות אלה. הקרבן הראשון היה ילד בן 9, עמוס רוזנצווייג, שנפצע קשה מיריות ב-22 בדצמבר 1947 ונפטר על שולחן הניתוחים בבית החולים "הדסה" בתל אביב. פינה לזכרו נמצאת במוזיאון מורשת בת ים. מתרסים הוקמו לרוחב הרחובות וכל בית בוצר בשקי חול. חלק מהתושבים, בעיקר אלה שגרו סמוך לג'בליה, עזבו את בתיהם ואלה הפכו לעמדות מבוצרות. מדי פעם ביצעו הערבים חדירות לבת ים; פעם הצליחו לחדור ולהניח חומר נפץ בבית המועצה המקומית במרכז היישוב ובפעם אחרת הצליחו לחדור לעמדת "קינג ג'ורג'" (כיום כיכר המגינים) ולהרוג שני לוחמי הגנה. במאמץ רב תחת אש, בוצר קו החזית על ידי גדר תיל ומיקוש. לעמדות הובאו צלפים מיומנים שחיסלו את צלפי האויב הערבי בג'בליה.
לוחמי חטיבת גבעתי ביצעו שתי פעולות התקפיות נגד ג'בליה:
- מבצע חנן ב-13 בפברואר 1948
- מבצע תל-חי ב-23 במרץ 1948 (יום תל-חי)
במבצעים אלה נהרסו בתים שהיו עמדות ערביות בולטות ונגרמו להם אבדות בהרוגים ופצועים.
הערבים הפעילו נגד בת ים מלחמת התשה בתקווה שעם הפלישה של מדינות ערב הם ייכנסו לבת ים. אולם מבצע חמץ של ההגנה והתקפת האצ"ל על יפו גרמו למנוסה כללית מיפו. כוחות ההגנה נכנסו לג'בליה ללא קרב.
לאחר קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-50 של המאה ה-20 הגיעו לבת ים גלי עלייה גדולים ושטחי המועצה המקומית גדלו. בשנת 1958 היא הוכרזה כעיר. סופר היידיש שלום אש התיישב בעיר בשנותיו האחרונות. לאחר פטירתו בשנת 1957 שימרה עיריית בת ים את ביתו. אחד הרחובות החשובים בעיר נקרא על שמו של אלי כהן, המרגל הישראלי שהוצא להורג בסוריה בשנת 1965 והיה תושב בת ים.
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 התיישבו בעיר עשרות אלפי עולים חדשים מברית המועצות, המהווים כיום כ-30% מכלל תושבי העיר[49].
בסוף 2010 וראשית 2011 סערה בת ים כשבהפגנות שנערכו בה נשמעו קריאות נגד התיישבות ערבים בעיר, כשהדגש הוא החשש מפני התבוללות של נערות יהודיות[50].
בספטמבר 2011 התגלו עוגנים עתיקים מהתקופה הביזנטית בחוף ימה של בת ים[51].
באוקטובר 2012, נהרס כליל, בפיצוץ מבוקר, בית המלון שעל שפת ימה של בת ים, מלון סאן. המלון החל את ראשיתו כמלון "מרינה". במקום החל להיבנות בית מלון רב קומות שבנייתו, נכון לשנת 2024, טרם הושלמה.
מתיחות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתיחות האתנית שמתבטאת בחלקים שונים של ישראל כחלק מיחסי יהודים-ערבים במדינה מורגשת בבת ים למן סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 במספר אירועים.
ב-1992 נרצחה הנערה הלנה ראפ בדקירות בידי מחבל מעזה באירוע שהצית בעיר מהומות והגביר את הרגישות הפוליטית שהייתה מתוחה באותה עת עד הקצה.
בעת מבצע שומר החומות במאי 2021 ביצעו תושבים יהודים פרעות בחנויות של ערבים ותקפו אזרח ערבי שנקלע למקום ברכבו.
בערב יום הכיפורים 2022 שוב ביצעו תושבים לינץ' בנוסעי מכונית שבה חמישה בדואים תושבי הנגב שנכנסו לעיר אחרי כניסת החג.
הצעות לאיחוד עם תל אביב-יפו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009, הוקמה על ידי משרד הפנים ועדה לחקר גבולות בין חולון, בת ים וראשון לציון. הוועדה קבעה שיש פערים גדולים בין בת ים והערים השכנות בכל הקשור במשאבי קרקע ושימושים עסקיים במקרקעין. עם זאת היא לא המליצה לשנות את הגבולות בין הערים[52].
במרץ 2014, הגישה עיריית בת ים עתירה לבג"ץ נגד משרד הפנים ונגד הערים תל אביב-יפו, ראשון לציון וחולון, וזאת בדרישה להקים ועדה לחלוקת הכנסות בין בת ים לשכנותיה. טענותיה של בת ים היו כי בשל שטחה הקטן אין היא יכולה להתרחב ולהגדיל הכנסותיה באמצעות ניצול שטחים נוספים למסחר. על פי הנתונים שהציגה העירייה לבג"ץ, התקבולים מהיטלי השבחה ופיתוח בשנת 2012 היו 1,066 שקלים לתושב בתל אביב, 626 שקלים בחולון ורק 265 שקלים בבת ים. כמו כן, ההוצאה העירונית לתושב בעיר מפגרת בשיעור של בין 20% ל-90% לעומת הערים חולון, ראשון לציון ותל אביב[53].
בעקבות העתירה הקים שר הפנים גדעון סער באוגוסט 2014, ועדת חקירה לבחינת איחוד העיר בת-ים עם תל אביב-יפו, או להעביר תקציבים מעיריית תל אביב לעיריית בת ים, כפי שדורשת עיריית בת ים[54]. הוועדה הייתה אמורה לפרסם המלצות ביניים בתחילת 2015, אבל לאחר שהחליף גלעד ארדן את גדעון סער כשר הפנים בנובמבר 2014, הוא החליט לעכב את עבודת הוועדה ולסייע לעירייה ישירות מתקציב המדינה[55].
בנובמבר 2016, הגישה הוועדה את המלצותיה לאחד את תל אביב ובת ים בתוך שנתיים (עד למועד הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2018) לשר הפנים אריה דרעי, חברי הוועדה הגיעו למסקנה שאיחוד יועיל לתושבי בת ים, שמשלמים ארנונה גבוהה יותר מתושבי תל אביב ומקבלים בתמורה פחות שירותים[56]. אך ביוני 2017, הודיע שר הפנים אריה דרעי כי הוא שוקל לאמץ את המלצות הוועדה אך האיחוד יתבצע רק לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2023[57]. בפברואר 2018, שוב הגישה עיריית בת-ים בקשה למשרד הפנים לשינוי גבולותיה עם שכנותיה הערים חולון וראשון לציון כדי להגדיל את הכנסותיה מארנונה, ולייצר לבת ים בסיס כלכלי יציב ללא מענקי איזון ממשלתיים[58]. בשנת 2021 החליט השר דרעי על ביטול האיחוד בזכות הצלחת תוכנית ההתייעלות הכלכלית בעיר[59].
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בבת ים 129,895 תושבים (מקום 15 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 77.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 9,035 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[60]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:
בעיר חיה קהילה גדולה של עולי טורקיה, ולכן בת ים אירחה ביקורים של מנהיגים מארץ זו ובהם הנשיא סוליימאן דמירל וראש הממשלה טנסו צ'ילר.
בעיר ישנן חמישה קהילות דתיות גדולות: קהילה חרדית-ספרדית, קהילת "אורות התורה", חסידי חב"ד-ליובאוויטש, חסידי באבוב וחסידי ברסלב.
ערבים מעטים ישבו בבת-ים בסוף המאה ה-20. בראשית המאה ה-21 ניכרה מגמת מעבר ערבים ישראלים לעיר, בדרך כלל מיפו; כחלק משיפור איכות החיים.
בעיר ישנם עולים רבים, ו-34.7% מתושביה עלו מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90[61]. זהו האחוז הגדול ביותר מבין ערי ישראל[62].
על פי הערכת הלמ"ס משנת 2017, מתגוררים בעיר 21.3% אזרחים ותיקים (בני 65 ומעלה), נתון שהופך אותה לעיר בעלת האוכלוסייה המבוגרת ביותר בישראל, בפער של 10% מהממוצע הארצי - 11.3%[63].
מבנה עירוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]שכונות וקהילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבת ים מספר שכונות, ביניהן:
- רמת יוסף - השכונה קרויה על שם יוסף שפרינצק, ממוקמת ברמה הגבוהה ביותר בבת ים. היא תחומה בצפון על ידי שכונת עמידר, בדרום על ידי רמת הנשיא, במזרח על ידי נתיבי איילון ובמערב על ידי שיכון ותיקים. השכונה היא אחת הוותיקות בבת ים, כאשר רוב בתיה נבנו בשנות החמישים והשישים. בשכונה ממוקמים היכל התרבות, האודיטוריום, מוזיאון בת ים לאמנות, מוזיאון בית ריבק ומקיף שש-שנתי אורט רמת יוסף. חטיבת הביניים של בית הספר ממוקמת, בסמוך למבנה התיכון, במבנה אשר שימש במקור את תיכון "רמות"[64].
- רמת הנשיא - בחלקה הדרום-מזרחי של העיר.
- שיכון ותיקים - שכונה במרכז העיר, לצד רמת יוסף. שוכן בה בית הספר היסודי על שם משה שרת.
- שכונת פארק הים - שכונה בדרום-מערב העיר, שכונת גורדי שחקים שנבנתה בעשור השני והשלישי של המאה ה-21, שוכן במרכזה "פארק מנהטן" על שם רובע מנהטן.
- שיכון עמידר - שכונה דתית-מסורתית. השכונה תחומה במערב על ידי שדרות העצמאות (כיכר המגינים), במזרח על ידי נתיבי איילון, בדרום על ידי שכונת "עולה חדש" (ניצנה) ובית החולים אברבנאל, ובצפון על ידי שכונת יפו ד'. בדרום מערב השכונה, נמצאת כיכר המגינים, שהוא המרכז המסחרי והתעבורתי של השכונה ושל כל העיר בת ים. ברחוב ויצמן קיים מבנה המשמש מרכז של בני עקיבא, של משרד הרווחה ושל טיפת חלב. במזרח השכונה, בגבול יפו, ניצבת בריכת עמידר. בשכונה גם מתנ"ס גאולים, הממוקם בסמיכות לבית ספר (אורט ניצנה). המתנ"ס משמש כקלפי בבחירות וגם כמגרש משחקים וחוגים בשעות הצהריים. שיכון עמידר נודע בעבר בעיקר בשל מאכל הבוריק שנמכר בו במספר נקודות.
- קריית באבוב - שכונה חרדית-חסידית שנוסדה על ידי חסידות באבוב, וכרבה מכהן הרב יעקב ישראל ישורון מייזליש, גיסו של האדמו"ר מבאבוב. השכונה ידועה בזכות מדורת הענק שמתנשאת בה בכל ל"ג בעומר לגובה של מספר קומות, לפי אגדה אורבנית כל שנה המדורה נעשית גבוהה יותר. בשכונה ישנם בית כנסת, תלמוד תורה, ישיבה גדולה - כולם בתוך בניין אחד; וכן המקווה הרחב ביותר בבת ים, ששוכן ממול לתלמוד התורה.
- קהילת אורות התורה - קהילה ציונית דתית בראשות הרב דוד חי הכהן, שנשלח על ידי רבו, הרב צבי יהודה הכהן קוק להקים אותה. בין מוסדות הקהילה אורות התורה נמנים: בית הכנסת, הישיבה הגבוהה "ישיבת נתיבות ישראל", אולפנת צבי"ה, ישיבה לצעירים, תלמוד תורה ועוד.
- קהילת חב"ד-ליובאוויטש - קהילה של חסידי חב"ד-ליובאוויטש בראשות הרב חיים ציק, נוסדה על ידי אביו הרב זמרוני ציק שנשלח על ידי הרבי מליובאוויטש. הקהילה מונה כ-100 משפחות. לקהילה חמישה בתי כנסת, בית חב"ד מרכזי, גן בנים, גן בנות, תלמוד תורה, כולל אברכים, מדרשה לנשים ובנות ומקווה טהרה מפואר. מזדהים עם הזרם המשיחיסטי בחב"ד.
אתרים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ככר המגינים, המכונה "המצבה", אנדרטה לזכר מגיני העיר בת ים שנפלו בקרב, נמצאת בכניסה לבת ים מכיוון תל אביב יפו. במלחמת העצמאות הייתה במקום זה עמדת הגנה שכונתה "השדרה" או "עמדת המלך ג'ורג'" (השם הקודם של שדרות העצמאות). ב-2 בפברואר 1948 הצליחו הערבים לחדור לעמדה בלילה חשוך וגשום ולהרוג שני מגינים. ב-18 בפברואר נהרג בעמדה זו לוחם נוסף על ידי צלף ערבי. מאז כונתה עמדה זו בשם "עמדת המוות". בשנות ה-60 הוקם בכיכר קומפלקס מגורים ומסחר בשם "מגדל נחום", אשר הורחב בשנת 2000. כיום זהו צומת מרכזי בעיר המהווה את שער הכניסה מכיוון תל אביב-יפו. בינואר 2023 העניקו משתמשי אתר המדיה החברתית Reddit למגדל את תואר "הבניין המכוער בעולם"[65]. בפינת הרחובות רוטשילד ובלפור הסמוך נמצא מחנה ראובן, מתחם ובו בניין בן שתי קומות אשר בתקופת המנדט הבריטי שימש כבית חולים לחולי נפש, ובתקופת מלחמת העצמאות שימש כמטה פיקוד של ארגון ההגנה והיווה עמדה קדמית בין בת ים ואזור הקרבות ביפו. בסמוך לכיכר פועל "פסאז' העצמאות", פסאז' קניות ידוע בעיר[66].
- היכל התרבות - היכל התרבות של בת ים, שוכן בשכונת רמת יוסף, במקום שבו שכן מאז הקמת השכונה קולנוע רמת יוסף. ההיכל מכיל 570 מקומות ישיבה, ומתקיימים בו הרצאות, הצגות, מופעים וטקסים.
- אמפיתיאטרון, אחד הסמלים המוכרים ביותר של בת ים. הוקם בתחילת שנות ה-60 בקצה שדרות העצמאות, סמוך לים, כאמפיתיאטרון פתוח, ושימש למופעים עירוניים. בהמשך הפך לאמפיתיאטרון מקורה, עם גג מטאלי זוהר.
- חוף הסלע, בחוף שובר גלים שבמרכזו סלע אדם (או בפשטות: "הסלע") עליו מתנוסס דגל ישראל. החוף מוקף שובר גלים היוצר לגונה מלאכותית גדולה המתאימה לכל הגילים. החוף פעיל מאוד ובשעות הבוקר המוקדמות נערכות בו פעילויות ספורט. בעונת הקיץ יש אירועי קיץ כגון דוכני רחוב, ליצנים ומופעים. בחוף סוכות הצלה, עזרה ראשונה ושירותים שונים.
- מצפה גלים, מין רמפה מבטון, שמתחתיה עוברת תעלת ניקוז מים מרחוב יוספטל. התעלה כוסתה בגג מבטון, וכיוון שכך, הוסיפו לה רמפה עגולה, וניתן להישען על המעקה ולהביט על הים.
- בית עיריית בת ים, בתכנון האדריכלים אלפרד נוימן, צבי הקר ואלדר שרון, הוקם בשנת 1963 ובולט בצורתו הייחודית, צורת פירמידה הפוכה.
- אנדרטה לנופלים במערכות ישראל, נמצאת בגן על שם יצחק רבין.
- המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל.
- עמדות ממלחמת העצמאות, נשארו שלוש עמדות: עמדת מדר ברחוב רמב"ם, עמדת "פאקא" בפינת הרחובות ז'בוטינסקי ובן-גוריון ועמדת כביר ברחוב חיים דוד מסיקה. במרחק של כ-200 מטר מעמדת מדר, ברחוב העמדות פינת הראשונים, נשארו שתי עמדות ערביות מבוצרות.
- מוזיאון מורשת בת ים, נמצא בבניין הספרייה העירונית. במוזיאון יש צילומים, תעודות ומוצגים שונים על תולדות בת ים בשנים 1926–1948 כולל תיאור מפורט על עמידתה של העיר במלחמת העצמאות.
רחובות מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רחוב בלפור: בלפור הוא הרחוב המרכזי של בת ים והוא חוצה אותה לאורכה. הוא מתחיל ברחוב יצחק שדה שבדרום העיר, וממשיך עד לגבול בין בת ים ליפו. הציר ממשיך דרך רחוב יפת, רחוב דוד רזיאל, רחוב אילת, דרך יפו-תל אביב ודרך מנחם בגין בתל אביב ודרך ציר ז'בוטינסקי עד לפתח תקווה. ברחוב זה פועלים עסקים רבים - בנקים, חנויות, מסעדות. ברחוב זה עוברים מרבית קווי האוטובוס בעיר, וקיים בו נתיב לתחבורה ציבורית.
- רחוב יוספטל: רחוב יוספטל הוא אחד מצירי התחבורה הארוכים בחולון-בת ים. גאוגרפית, בקצהו המזרחי הוא מתחיל בגבול חולון-אזור, כצומת עם כביש 44 ליד אזור התעשייה של חולון, ובקצהו המערבי הוא מסתיים בים. שם הרחוב "יוספטל" הוא רק בקטע שבין מערב חולון (רחוב אילת) לטיילת בת ים. בבת ים, מצויים ברחוב זה קניון בת ים, המהווה את אחד המרכזים המסחריים הראשיים של העיר, תחנת הרכבת בת ים - יוספטל, קופת חולים ומספר חנויות. ברחוב שוכן גם "גן הנ"ד" שנחנך בשנת 1977 לזכרם של 54 חללי אסון הנ"ד בבקעת הירדן.
- דרך בן-גוריון: זהו הרחוב המערבי ביותר בבת ים והוא עובר בקו חוף הים של העיר. הרחוב מכונה ברובו גם "הטיילת", מכיוון שברחוב זה מצויה הטיילת של העיר. בטיילת יש מסעדות רבות לכל אורכה, בתי מלון ואמפיתיאטרון, בו מתקיימות הופעות רבות. בחודשי הקיץ הטיילת היא האתר הפופולרי ביותר לבילוי.
- שדרות העצמאות: מתחיל בטיילת בת ים, עם מבנה האמפיתיאטרון, ומסתיים בגבול בין בת ים ליפו. הציר ממשיך דרך שדרות ירושלים ביפו, רחוב הירקון, שד' רוקח ורחוב בני אפרים עד לצומת הפיל בתל אביב. בחלקו הצפוני של הרחוב ממוקם מרכז סחר מרכזי ביותר, הכולל בין השאר בנקים, חנויות רבות, מסעדות ואולמות אירועים. אזור הסחר מכונה בפי רבים "המצבה", עקב המצבה המצוייה בו בכיכר המגינים.
- רחוב הרצל: רחוב זה מקביל ברובו לרחוב בלפור. הוא מתחבר בשני קצותיו לבלפור, ברחוב זה מצויים בעיקר בחלקו הדרומי מספר חנויות ומסעדות. קיים בו נתיב תחבורה ציבורית בין רחוב בלפור לרחוב רוטשילד, המשמש בין היתר את הקו המקדים לקו האדום ברכבת הקלה.
- רחוב ניסנבאום: רחוב זה מתחיל מצומת עם רחוב הקוממיות, ונגמר בצומת עם רחוב יוספטל. חלקו המערבי של רחוב זה כולל בעיקר את אזור התעשייה של העיר ומפעלים רבים, וכן את המרכז המסחרי "קניון בת ימון", שקומת הכניסה שלו היא למסחר ובשאר הקומות יש מרכז גדול לרפואה יועצת של קופת חולים כללית. מצידו המזרחי של הרחוב מצויה שכונת רמת הנשיא ושכונת קריית באבוב. ברחוב זה עובר הקו האדום של הרכבת הקלה. בהמשך של רחוב זה מצוי מסוף אוטובוסים הקרוי על שמו.
- רחוב מבצע סיני: רחוב זה מהווה את מרכזה של שכונת רמת יוסף. ברחוב זה מצוי בית ספר תיכון וכן מרכז מסחרי גדול הכולל בין השאר את היכל התרבות של העיר. הציר של רחוב זה, המתחיל מרחוב אלי כהן ברמת הנשיא, וממשיך דרך רחוב אנילביץ' ורחוב עוזיאל עד לשדרות העצמאות, מהווה ציר מרכזי לתחבורה ציבורית בבת ים לכיוון תל אביב, המקביל לרחוב בלפור.
- רחוב אלי כהן: קרוי על שמו של אלי כהן, המרגל הישראלי בדמשק אשר גר בבת ים עם משפחתו עד לתפיסתו בדמשק. רחוב זה ממשיך את ציר התחבורה של רחוב אנה פרנק עד לשדרות העצמאות (דרך ציר מבצע סיני). רחוב זה נחשב לרחוב מרכזי בחלקה הצפוני של שכונת רמת הנשיא. ליד רחוב זה אפשר למצוא את בית ספר הנשיא ומתנ"ס יגלום. רחוב זה מתאפיין ביציאות רבות לסמטאות הצמודות לרחוב, אשר בהן בתים רבים שנחשבים לחלק מהרחוב.
- רחוב אנה פרנק: רחוב זה מהווה את מרכזו של חלקה הדרומי של שכונת רמת הנשיא, וגם גובל בשכונת קריית באבוב. באמצע רחוב זה מצוי מרכז מסחרי בו מספר חנויות ובנק. בקרבת רחוב זה מספר בתי ספר תיכון. בקצהו הדרומי של הרחוב מצוי מסוף אוטובוסים ובית העלמין הדרום. ברחוב זה יש כניסה ל"גן הלנה" על שם הלנה ראפ ו-48 חללי פעולות האיבה, תושבי בת ים.
- רחוב רוטשילד : רחוב זה ממוקם בחלקה הצפוני של העיר, ומחולק לשתיים - בקטע הראשון הצמוד לים, רוב שעות היום הוא סואן יחסית, ולכל אורכו מצויות חנויות רבות ומסחר רב, עד לכיכר המגינים ("המצבה"). הקטע השני, מזרחית לכיכר, הוא רחוב קטן בתוך שיכון עמידר.
- רחוב הקוממיות: רחוב זה ממוקם בחלקה הדרומי של העיר, קצה אחד של הרחוב מתחיל במחלף קוממיות על כביש 20 וקצהו השני נפגש עם רחוב דרך בן-גוריון. רחוב זה הוא הרחוב הדרומי הגדול ביותר בבת ים כיום. על רחוב זה ממוקמים בית העלמין הדרום ותחנת הרכבת בת ים - קוממיות. הציר של רחוב זה מתחיל מרחוב משה דיין בחולון, המשמש כנתיב נוסף לכיוון ראשון לציון, ובו נמצא מוזיאון אגד והמסוף האזורי של אגד לחולון ובת ים.
- דרך מנחם בגין: רחוב זה הוא רחוב קצר יחסית, הנמצא בהמשכו של רחוב ניסנבאום, ומהווה כביש גישה לשכונת נווה חוף בראשון לציון. ברחוב נמצא מרכז הספורט העירוני הכולל בריכת שחייה, מגרש טניס ואצטדיון כדורגל. על יד מרכז הספורט נמצא מסוף ניסנבאום.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תחבורה בבת ים
- כבישי גישה: נתיבי איילון עוברים לאורך גבולה המזרחי של בת ים, ומהווים נתיב עיקרי המחבר את העיר לכבישים ארציים. כבישים מקומיים נוספים, כגון שדרות ירושלים מיפו, רחוב יוספטל, ציר סוקולוב ורחוב משה דיין מחולון ודרך הכובשים מראשון לציון, מחברים את בת ים עם הערים הגובלות בה.
- אוטובוסים: בעיר פועלים כ-13 קווים של אגד, אשר רובם מקומיים ומקשרים את בת ים עם חולון וראשון לציון, ו-3 קווים המקשרים את בת ים עם תל אביב. שניים מקווים אלה, 404 ו-406 נוסעים לירושלים (קו 404 אף עובר דרך רמלה), ואחד מהקווים (קו 144) מגיע עד לנמל התעופה בן-גוריון, אך משמש בעיקר חיילים הנוסעים למחנה צריפין. בנוסף, פועלים בעיר כ-15 קווים של דן. רוב קווי דן מבת ים נוסעים לתל אביב-יפו. שני קווים מהירים לתל אביב העוברים דרך איילון, וקו אחד לראשון לציון. קווים אלו נוסעים בתדירות גבוהה יחסית וברוב הזמן מלאים. השימוש באוטובוסים בבת ים פופולרי יחסית, ומרבית האוטובוסים בעיר הם מסוג אוטובוס ארוך. בעיר ישנן 2 צירי תחבורה ציבורית מרכזיים - ציר בלפור-הרצל וציר אנה פרנק-אלי כהן, אשר בשניהם יש תנועה גדולה של אוטובוסים לכיוון תל אביב. רחובות נוספים עם תנועת תחבורה ציבורית רחבה בה הם רחוב כצנלסון, רחוב ניסנבאום ורחוב יוספטל, כאשר רוב האוטובוסים ברחוב יוספטל נוסעים במקטע בין רחוב מבצע סיני לרחוב אילת בחולון.
- החל משנת 2009 פועלים בעיר קווי לילה בלילות חמישי ומוצאי שבת. במהלך חופשת הקיץ פועלים קווי הלילה במשך כל השבוע, למעט ערב שבת.
- בשנת 2011 החלה רפורמת התחבורה הציבורית בגוש דן, שבמסגרתה בוטלו ושונו קווים רבים. בין הקווים שבוטלו היו קו 86 שקישר את מזרח בת ים לאוניברסיטת תל אביב (דרך יפו ג' נתיבי איילון), וקו 46 שקישר את בת ים ויפו לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. הקווים הוותיקים 6 ו-18 שונו, הקו הוותיק 26 הועבר מאגד לדן ומסלולו שונה, מסלול קו 87 שונה ועבר לטיילת בת ים, מסלולי הקווים 43, 143 ו-243 שונו - כאשר השניים האחרונים הועברו גם כן בין החברות, וכן נכנסו קווים חדשים, כדוגמת 2א' (המקשר בין חולון, בת ים וראשון לציון), 125 (שלוחה של קו 25 לרמת יוסף וקריית חינוך לוינסקי) ו-99 (המקשר את רחוב יוספטל בבת ים עם דרך השבעה). לאחר ביקורות רבות שנבעו מהרפורמה, הוחזרו חלק מהקווים ששונו ובוטלו, ביניהם קו 43 שהוחזר למסלולו הישן. את קו 86 החליף לאחר חודשיים קו הרכבת בין ראשון לציון לתל אביב, וב-2018 הוחזר קו 46 עם הארכת מסלולו עד לרכבת מרכז.
- החל משנת 2019 נכנסה חברת מטרופולין לבת ים, כאשר הועברו לידיה שניים מקווי חברת אגד - קו 22 (לשעבר 2א'), וקו 26 המקשר בין בת ים למרכז וצפון תל אביב דרך נתיבי איילון (על פי מסלולו שנקבע ב-2011). בניגוד להעברות בין הקווים ב-2011, בפעם זו לא התבצעו שינויים במסלולים.
- רכבת ישראל: בנתיבי איילון עוברת מסילת הרכבת תל אביב - פלשת ולה 2 תחנות בעיר, לאורך נתיבי איילון - תחנת הרכבת בת ים – קוממיות, ותחנת הרכבת בת ים – יוספטל. עם השנים נוספו יעדים נוספים לקו הנוסעים ביניהם תחנת הרכבת יבנה – מערב ותחנות הרכבת החדשות בשדרות, נתיבות ואופקים, ומסלול הקו הוארך עד לתחנת הרכבת באר שבע – מרכז, דרך אשדוד ואשקלון. החל משנת 2018 החל לפעול קו לילה בין תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה לבאר שבע, דרך תחנות בת ים.
- רכבת קלה: בעיר פועל הקו האדום של הרכבת הקלה ממסוף ניסנבאום דרך שדרות ירושלים ודרך מנחם בגין בתל אביב עד לפתח תקווה.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתי ספר יסודיים | חטיבות הביניים והתיכונים |
---|---|
סוקולוב | אורט מלטון |
דוד אלעזר | אורט רמת יוסף |
בנות שפר (לשעבר: ראשונים) | חשמונאים |
נחשונים | מקיף שש שנתי "רמות" |
מסילות | תיכון שז"ר |
גורדון | תיכון חדש דרכא (לשעבר: "אורט הבונים") |
טבנקין | תיכון בית וגן |
הרצל | אולפנת צביה בת ים |
שובו | ישיבת אדרת |
ציפורי | תיכון דרכא ע"ש זבולון המר |
תחכמוני | ישיבת "קדושת ציון", של חסידי באבוב |
עקיבא | יעד (יוצרים עתיד) |
אורות התורה | ברנקו וייס ע"ש ז'קלין כהנוב |
יצחק שדה | חט״ב שז״ר |
בן-גוריון | |
יד מרדכי | |
יגאל אלון | |
ירושלים | |
משה שרת | |
הנשיא |
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר בת ים מתקיימת פעילות ספורט מוסדרת במספר ענפים. האגודות הבולטות הן:
- כדורגל:
מכבי עירוני בת ים הוקמה בשנת 2004 עם איחוד מכבי בת ים והפועל בת ים, בשנת 2018 שונה שמה למועדון ספורט עירוני בת ים. בשנים 2019–2023 אוחדה עם בית"ר תל אביב.
מכבי בת ים הוקמה בשנת 1947 ואוחדה עם הפועל בת ים בשנת 2004.
הפועל בת ים הוקמה בשנת 1951 ואחודה עם מכבי בת ים בשנת 2004, הוקמה מחדש בשנת 2012 ואוחדה שוב עם מכבי עירוני בת ים בשנת 2018. - כדורסל: מכבי בת ים קבוצת כדורסל בת ימית אשר מייצגת את העיר בת ים במשחקים בליגת הילדים בליגת קט סל א׳ וקט סל ב׳, ליגת הנוער, ליגת הבוגרים ובלגיה הלאומית הקבוצה מוחזקת על ידי רן שמש
- כדורעף: הפועל בת ים. בעבר הייתה אחת מקבוצות הצמרת בארץ ושחקניה איישו את הנבחרת הלאומית.
- שחייה: הפועל בת ים. שומרת במשך שנים רבות על מקומה בצמרת אגודות השחיה בארץ למרות גודלה הצנוע יחסית לאגודות השולטות בענף.
- צופי ים: "צופי ים בת ים", תנועת הצופים הממוקמת בחוף הסיפאלס, שם בני נוער בגיל 10–19, כולל צוות שנת שירות, מקיימים פעילויות ימיות.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1995 מתקיימים בבת ים פסטיבלים לתיאטרון רחוב. בין השנים 1995 – 1999 פעלה בעיר התזמורת הסימפונית בת ים בניצוחו של דוד קריבושי.
בשנים 2008 ו-2010 נערכה ברחבי בת ים ביאנלה דו-שנתית לאדריכלות הנוף העירוני. מטרתה הייתה לעורר שיח ציבורי רחב בשאלת הפעולות העירוניות המשפיעות על איכות החיים בעיר. הביאנלה עסקה בחוויה העירונית ובפעולות אשר בכוחן להפוך את העיר למקום איכותי, אופטימי, חי ותוסס. התערוכה הציעה תשובות לסוגיות בתחום הנוף העירוני. בתערוכה הוצגו גישות אורבניות חדשניות, המבוססות על תרבות עירונית בת-קיימא ועל שיתוף פעולה בין מתכננים, אמנים, תושבים ואנשי העירייה.
ראשי העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשי המועצה המקומית
- מינץ בן ציון: 1936–1937
- בן ציון ישראל: 1937–1939
- ישראל רבינוביץ' תאומים: 1939–1943
- אליאב ליואי: 1943–1950
- דוד בן ארי: 1950–1958
ראשי העיר
- דוד בן ארי: 1958–1964
- מנחם רוטשילד: 1964–1973
- יצחק ולקר: 1973–1977
- דוד מסיקה: 1977–1978
- מנחם רוטשילד: 1978–1983
- אהוד קנמון: 1983–1993
- יהושע שגיא: 1993–2003
- שלמה לחיאני: 2003–2014 (הושעה מתפקידו עקב מעורבות בפלילים)
- יוסי בכר: 2014–2018 (כיהן כממלא מקום עד ינואר 2015)
- צביקה ברוט: 2018 – מכהן
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בת ים היא עיר תאומה של הערים:
- ליבורנו, איטליה
- אנטליה, טורקיה
- אדירנה, טורקיה
- נויקלן, ברלין, גרמניה
- וילרבן, צרפת
- אאוריך, גרמניה
- ולפראיסו, צ'ילה
- קוטנו, פולין
- קרגוייבץ, סרביה
- ויניצה, אוקראינה
- קוסטרומה, רוסיה
- מנהטן, ארצות הברית
אוסף תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חזית בית קולנוע סביון (כיום משמש חלקו הקדמי למסחר), 2006
-
חזית בית כנסת ייחודי בלב העיר, 2006
-
מגדל המים ובין העמודים סדנאות אמנים
-
שדרות העצמאות
-
מוזיאון העיר לצד מגדל המים
-
אנדרטה לפרטיזנים
-
גן העיר - פארק בגין
-
מחלף יוספטל
-
מראה בחוף בת ים
-
מלון לאונרדו (לשעבר מרקורי) סוויט בת ים
-
אמפיתיאטרון בת ים במפגש שדרות העצמאות עם הטיילת
-
מבט על העיר
-
מבט על הטיילת ו"העיגול", אחת מכיכרות העיר
-
בנייה צפופה ברחוב יוספטל
-
הכניסה לבת ים מיפו
-
מבט אווירי מכיוון הים
-
שלט הזיכרון בגן הנ"ד בת-ים
-
הכניסה הדרום מזרחית לעיר
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף אוליצקי, מול עיר עוינת – ספר ה"הגנה" על בת-ים, 1984
- יוסף אוליצקי, ממאורעות למלחמה – פרקים בתולדות ההגנה על תל אביב, 1950
- יוסף אוליצקי, בת־ים – יסודה, לבטיה והתפתחותה, תרע"ט-תש"י, הוצאת המועצה המקומית בת־ים, תש"י
- אברהם אילון, חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות הוצאת מערכות, 1959
- דפנה לוין, אדריכלות בכפכפים - בת ים 1920–1990, מרכז באוהאוס, 2023[67].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בת ים
- פרופיל בת ים נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- אתר הביאנלה הבינלאומית לאדריכלות הנוף העירוני בבת-ים (אורכב 16.02.2020 בארכיון Wayback Machine)
- נמרוד בוסו, חגי עמית, החמצה ענקית בחוף הים: מה יציל את העיר הצפופה בישראל?, באתר TheMarker, 18 במרץ 2016
- אמיתי גזית, תוכנית הגג של בת ים: העיר רוצה להתחיל להרוויח מדמי שכירות, באתר כלכליסט, 5 במאי 2016
- מיכאל יעקובסון, היכל המשפט של בת ים: שדרוג ברור, בעיקר כשתהיה רכבת קלה ממול, באתר Xnet, 18 בפברואר 2020
- טלי חרותי-סובר, חידת בת ים: חוף מרהיב, דירות ב-5 מיליון שקל - אבל צעירים שבורחים וראש עיר שישב בכלא ורוצה לחזור לתפקיד, באתר TheMarker, 21 ביולי 2023
- בת ים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חנוכת חוף הריביירה בבת ים, 1953, באתר סינמטק ירושלים
- נתן גרוס, סרטון בת ים בשנת 1954, באתר יוטיוב
- נחנך כביש חדש מתל אביב לבת ים, מרכז ההסברה, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 6:29)
- בת ים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ירון דרוקמן, היישובים הכי צפופים בישראל, באתר ynet, 3 באוקטובר 2015
- ^ איילת רוטה-גבאי, הלמ"ס: בת ים היא העיר הקשישה ביותר בישראל, באתר mynet בת ים, 28 בספטמבר 2017
- ^ אביחי חיים, הלמ"ס: תושבי בת ים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר ביחס לערים הגדולות בארץ, 31 בדצמבר 2018
- ^ מפת 'בית וגן והסביבה' בצמוד למפת 'תכנית יפו תל אביב' בהוצאת חברת הכשרת היישוב, 1922, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ בארץ ישראל, הצפירה, 3 ביוני 1919
- ^ איש גמזו, הד יפו, דואר היום, 23 במרץ 1920
- ^ ארץ ישראל, המזרחי, 7 ביולי 1921
- ^ זכרון דברים, דואר היום, 24 בנובמבר 1922
- ^ באגודת בית וגן ביפו, דואר היום, 11 בנובמבר 1923
- ^ מפת בית וגן, חברת הכשרת הישוב, 1922, באתר מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ בחברת בית וגן, דואר היום, 24 בספטמבר 1924
- ^ אספת בית וגן ביפו, דואר היום, 3 באוקטובר 1924
- ^ ארכיון אוסף תעודות לתולדות שכונת "בית וגן", בספרייה הלאומית
- ^ ש. וילניץ, למצבה של בית וגן ביפו, דואר היום, 15 בינואר 1926
- ^ ש. וילניץ, להגרלת מגרשי בית וגן ביפו, דואר היום, 11 באוגוסט 1926
- ^ בית וגן, דבר, 6 באוקטובר 1926
- ^ בית וגן יפו בעקבות בית וגן ירושלים, דבר, 16 בינואר 1927
- ^ בשכונת בית וגן, דבר, 23 באוקטובר 1927
- ^ בית וגן, דבר, 4 באוקטובר 1928
- ^ תאריכון אירועים, באתר העירייה
- ^ שכונת בית וגן, דבר, 13 בספטמבר 1929
- ^ ישוב בית וגן, דבר, 8 באוקטובר 1929
- ^ ישוב בית וגן, דבר, 10 באוקטובר 1929
- ^ ערב פורים, דבר, 11 במרץ 1930
בבית וגן, דבר, 20 באוגוסט 1930 - ^ מה יהא גורל בית וגן?, דבר, 10 בנובמבר 1931
- ^ בבית וגן - יפו, דואר היום, 5 באפריל 1932
- ^ חדוש היישוב בבית וגן בדרום יפו, דואר היום, 11 במאי 1932
- ^ בית וגן, דבר, 30 בנובמבר 1933
- ^ אורי קיסרי, שם בדרום שוכנת "בית וגן", דואר היום, 16 בפברואר 1936
- ^ מסמרים, בתי־חרושת חדשים בתל־אביב והסביבה בשנה האחרונה, ידיעות עיריית תל אביב, 16 ביוני 1935
- ^ בית וגן, דבר, 20 באוגוסט 1935
- ^ רהיטים, בתי־חרושת חדשים בתל־אביב והסביבה בשנה האחרונה, ידיעות עיריית תל אביב, 16 ביוני 1935
- ^ יוסף יודלביץ, בית וגן, דבר, 12 באוגוסט 1934
- ^ מועצה מקומית בבית וגן, דבר, 19 בינואר 1937
- ^ המכיר אתה את בת ים?, דבר, 15 ביוני 1938
- ^ בת ים לא תוותר על שום שטח מאדמתה, הצופה, 7 באפריל 1938
- ^ זוהי בית וגן המורחבת, דבר, 7 באוגוסט 1935
מפעל בית וגן המורחבת, דואר היום, 1 במאי 1936 - ^ יוסף אוליצקי: מול עיר עוינת
- ^ בת ים, דבר, 30 בדצמבר 1937
- ^ בית וגן המנותקת, דואר היום, 4 במאי 1936
- ^ כביש בית וגן - הדרום, דבר, 10 ביוני 1936
- ^ ע. ברושי, להסיר תקלה, דבר, 17 בינואר 1938
- ^ בת ים, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בנובמבר 1937
- ^ עובדות ומספרים באתר עיריית בת ים
- ^ חיים לוינסון, שוב מפגינים בבת ים: "הערבים הם אסון טבע", באתר הארץ, 18 בינואר 2011
- ^ דליה מזורי, אוצר במעמקים: נמצאו שלושה עוגנים עתיקים, באתר nrg, 12 בספטמבר 2011
- ^ אילן ליאור, מונתה "ועדת חקירה" שתבחן איחוד בין תל אביב־יפו לבת ים, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2014
- ^ אריק מירובסקי, עיריית בת ים תובעת להעביר לה 250 מיליון שקל לשנה מהכנסות עיריית תל אביב, באתר הארץ, 1 ביולי 2015
- ^ הילה ציאון, הוקמה ועדה לבחינת איחוד ת"א עם בת-ים, באתר ynet, 6 באוגוסט 2014
- ^ אריק מירובסקי, משרד הפנים: לעיריית בת ים נדרש סיוע ממשלתי של עשרות מיליוני שקלים, באתר TheMarker, 14 ביולי 2015
- ^ אילן ליאור, ועדה מטעם משרד הפנים ממליצה לאחד את תל אביב ובת ים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2016
- ^ אילן ליאור, דרעי מקדם: איחוד בת ים ותל אביב רק ב-2023; עיריית ת"א נסוגה מההסכם בשל הדחייה, באתר הארץ, 4 ביוני 2017
- ^ יעל דראל, עיריית בת ים לא מוותרת: מבקשת להתרחב על חשבון ראשון לציון וחולון, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2018
- ^ אנה ברסקי, שר הפנים דרעי החליט על ביטול האיחוד המתוכנן בין תל אביב ובת ים, באתר מעריב אונליין, 8 ביוני 2021
- ^ פרופיל בת ים באתר הלמ"ס
- ^ פרופיל עיריות הרשויות המקומיות בישראל 2016, פרסום מס' 1722, 2016
- ^ מרינה שפס, נתונים נבחרים על אוכלוסיית עולי ברית המועצות-לשעבר, לרגל עשרים וחמש שנה לגל העלייה, הד האולפן החדש - גיליון 105, סתיו תשע“ז 2016
- ^ הלמ"ס: בת ים היא העיר הקשישה ביותר בישראל, באתר mynetbatyam, 2017-09-28
- ^ גיא נרדי, רמת יוסף בבת ים מחכה לקפוץ על הרכבת הקלה, באתר כלכליסט, 31 באוגוסט 2022
- ^ נעמה ריבה, את הבניין שהוכתר למכוער בעולם אפשר למצוא בכל פינה בישראל, באתר הארץ, 9 בינואר 2023
- ^ נועם דביר, מה יעלה בגורל פסאז' עצמאות בבת ים?, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2011
- ^ אסתר זנדברג, על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על בת ים?, באתר הארץ, 21 ביוני 2023
מחוז תל אביב | ||
---|---|---|
נפות | נפת תל אביב חופפת את שטח המחוז | |
ערים | אור יהודה • בני ברק • בת ים • גבעתיים • הרצליה • חולון • קריית אונו • רמת גן • רמת השרון • תל אביב-יפו | |
מועצות מקומיות | אזור • כפר שמריהו |
| |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
ירושלים תל אביב-יפו | |||||||||
1 | ירושלים | ירושלים | 1,003,755 | 11 | רמת גן | תל אביב | 177,462 | חיפה ראשון לציון | |
2 | תל אביב-יפו | תל אביב | 483,319 | 12 | בית שמש | ירושלים | 169,983 | ||
3 | חיפה | חיפה | 298,006 | 13 | אשקלון | הדרום | 162,616 | ||
4 | ראשון לציון | המרכז | 265,265 | 14 | רחובות | המרכז | 153,653 | ||
5 | פתח תקווה | המרכז | 258,143 | 15 | בת ים | תל אביב | 129,817 | ||
6 | נתניה | המרכז | 242,343 | 16 | הרצליה | המרכז | 109,826 | ||
7 | אשדוד | הדרום | 227,943 | 17 | חדרה | חיפה | 105,077 | ||
8 | בני ברק | תל אביב | 224,890 | 18 | מודיעין-מכבים-רעות | המרכז | 103,657 | ||
9 | באר שבע | הדרום | 216,273 | 19 | כפר סבא | המרכז | 101,387 | ||
10 | חולון | תל אביב | 197,270 | 20 | לוד | המרכז | 88,127 |