M41

M41

נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	כלב גדול
שמות נוספים	NGC 2287
מגלה	ג'ובאני בטיסטה אודיירנה
תאריך גילוי	סביב 1654
סוג	צביר פתוח
בהירות נראית	4.5
סיווג מורפולוגי	I,3,r
עלייה ישרה	06ʰ 46.0ᵐ‏
נטייה	‏‏46′ ‏20°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	4.74-
מרחק	2,300 שנות אור 705.18 פארסק
קוטר	25 שנות אור
מספר כוכבים	100
גיל	190 מיליון שנים
הסחה לאדום	34 ק"מ/שנייה

M41 (מ-Messier 41, או NGC 2287) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים כלב גדול הנמצא במרחק של כ-2,300 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-100 כוכבים.

היסטוריה

הצביר התגלה על ידי ג'ובאני בטיסטה אודיירנה שכלל אותו בקטלוג ערפיליות שפורסם בשנת 1654. ב-16 בפברואר 1702 הוא התגלה בשנית על ידי ג'ון פלמסטיד, שציין שמדובר בצביר כוכבים ושוב על ידי גיום לה ז'נטיל ב-1749. הצביר נצפה על ידי שארל מסיה ב-16 בינואר 1764 והוכנס לקטלוג מסיה בו הוא מתואר כצביר של כוכבים קטנים ללא ערפילית. אריסטו ציין בשנת 325 לפני הספירה את קיומו של עצם דמוי שביט מדרום לסיריוס וייתכן שהוא למעשה הבחין בצביר, שניתן לראיה ללא ציוד עזר.

לצביר דרגת בהירות נראית 4.5 כך שניתן לראותו ללא ציוד עזר כאשר תנאי התצפית הם טובים במיוחד. באמצעות משקפת ניתן להבחין בכוכבי הצביר הבהירים ביותר, שלהם דרגת בהירות 6.9. מיקומו של הצביר הוא מעט יותר מ-4 מעלות מדרום לסיריוס וכ-20 דקות קשת (שליש מעלה) מצפון-מערב לכוכב 12 בכלב גדול.

מאפייני הצביר

קוטרו של M41 הוא כ-25 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-2,300 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-38 דקות קשת – יותר מקוטרו של הירח המלא. הצביר מכיל כ-100 כוכבים מסוגים שונים, ביניהם ענקים אדומים וכתומים וכוכבי הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A, כך שגילו של הצביר מוערך ב-190 מיליוני שנים. הצביר מתרחק ממערכת השמש במהירות של כ-34 קילומטר בשנייה.

במרחק זוויתי של כ-4.3 מעלות מדרום מזרח ל-M41 נמצא צביר פתוח נוסף שנקרא Collinder 121. צביר זה עמום בהרבה, אך נמצא באותו המרחק ממערכת השמש כמו M41, כך שהמרחק בין הצבירים הוא כ-180 שנות אור בלבד וייתכן שנוצרו ביחד מאותה ערפילית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא M41 בוויקישיתוף

• M41 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
• M41, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים